פסק דין
התביעה:
1. הסעדים המבוקשים בכתב התביעה הינם - צו מניעה קבוע וצו עשה.
סכומה הועמד על 300,000 ₪, לצורכי אגרה בלבד.
2. לפי כתב התביעה, התובעת (שתיקרא להלן גם: "לוריאל") משווקת מוצרי טיפוח איכותיים לשיער תחת הסימן המסחר KE'RASTASE. המוצר המפורסם ביותר בסדרה המצליחה של מוצרי KE'RASTASE הינו מסכת הזנה לשיער KE'RASTASE Masquintense (להלן: "המסכה" ו/או "המוצר").
3. מראה המוצר הינו ייחודי, מיכל עגול בצבע קרם מכסה בצבע כתום, במרכז המכסה הכתום מדבקה עגולה בצבע קרם שעליה מופיע שם המוצר. מסביב למדבקה שוליים עגולים בצבע כתום. בישראל נמכרת המסכה במיכל של 500 מ"ל.
התובעת טוענת, כי מוצר זה זוכה להצלחה מסחרית משמעותית תודות לאיכותו הגבוהה ולהשקעות שהיא מבצעת בפרסום וקידום מכירות. המסכה מיועדת לשיווק במספרות מורשות, אך בפועל נמכרת גם בשוק החופשי. התובעת היא הבעלים של הזכויות הבלעדיות בסימני המסחר הרשומים על שמה בישראל, ובמראה הייחודי של המסכה.
4. מוסיפה לוריאל וטוענת, כי בשל המוניטין שרכשו מוצרי התובעת וסימן המסחר המאפיין את המסכה, מנסים גורמים שונים להפיץ מוצרים מזויפים או חיקויים של מוצרי התובעת. במהלך חודש נובמבר 2015, נודע לה כי הנתבע מפיץ בישראל מסכות הזנה לשיער מזויפות, של המותג KE'RASTASE Masquintense .
5. התובעת הגישה תלונה במשטרה כנגד הנתבע בגין שיווק מוצרים מזויפים. ביום 16.12.15 פשטה יחידת הקניין הרוחני של משטרת ישראל על ביתו ומכוניתו של הנתבע ברח' העצמאות 13, קרית-אתא ועל המחסן שהחזיק הנתבעת במושב רכסים.
במהלך פשיטת המשטרה נתפסו כ- 500 מסכות שיער מזויפות של המותג KE'RASTASE Masquintense הנושאות את סימני המסחר של התובעת.
6. התובעת טוענת, כי בשיווק המוצרים המזויפים גרם לה הנתבע לנזקים ישירים ועקיפים. נזק ישיר נגרם, כאשר לקוחה שרכשה מאת הנתבע או באמצעותו מוצר מזויף נמנעה מלרכוש מוצר אמיתי ממנה.
נזק עקיף נגרם, שכן המוצר שמכר הנתבע הוא מזויף, לא איכותי וכך שחק ודילל את מוצרי התובעת וגרע מערכם המסחרי.
מכאן התביעה.
ההגנה:
7. הנתבע אישר כי מכר מוצרי שיער. ברם, לטענתו לא היה מודע לכך שמדובר במוצרים מזויפים או חיקויים של מוצרי התובעת.
לדבריו, עבד כמפעיל עגורן בנמלים ובעקבות תאונת עבודה נאלץ לפרוש ויצא לדרך עצמאית של רכישת ומכירת "סטוקים" של מוצרים שונים. הוא אינו עוסק במוצרי טיפוח וקוסמטיקה אלא רכש "סטוק" של מוצרי טיפוח לשיער.
שני אנשים מן הכפר טמרה, איברהים ויאסר, ללא שהנתבע נוקב בשם משפחתם, הציעו לו לקנות סטוק של 96 ארגזים ממוצרי KE'RASTASE Masquintens.
הנתבע רכש את הסטוק במחיר כולל של 23,040 ₪ לפי תעריף של 40 ₪ ליחידה.
לטענתו טרם הרכישה בירר ומצא, כי מוצר זה נמכר בדרך כלל למספרות במחיר של כ- 100 ₪ ליחידה.
הנתבע טוען, כי פעל כרוכש תמים, שאינו מצוי בעסקי הקוסמטיקה, סבר כי הוא רוכש מוצרים מקוריים של התובעת ושילם עבורם סכום נכבד.
8. זאת ועוד, לאחר שרכש את סטוק המוצרים הוא מכר 12 ארגזים, במחיר של 80 ₪ לכל יחידה, לצד ג' המצוי בעסקי קוסמטיקה וטיפוח באזור אשקלון.
צד ג' בדק את המוצרים טרם הרכישה, ומעולם לא החזירם לנתבע.
משכך לא התעורר אצל הנתבע חשש למקוריות המוצרים.
9. רק לאחר מכן, כאשר מכר הנתבע את יתרת הסטוק של 84 ארגזים לפלוני, מר איברהים מאזור חיפה העוסק במוצרי טיפוח והנ"ל החזיר לו אותם לאחר מכן בטענה שהמוצרים מזויפים, התברר לנתבע כי הולך שולל. לדבריו ניסה למצוא את המוכרים ולהחזיר להם את הסטוק, אך לא צלח הדבר.
זמן קצר לאחר מכן, נתפס הסטוק ע"י משטרת ישראל.
10. הנתבע טוען כי פעל בתום לב, לא ידע כי מדובר במוצרים מזויפים. מדובר במכירה חד פעמית, נקודתית וקטנה של 12 ארגזים. התיאור אותו מתארת התובעת, כביכול מדובר בפגיעה מהותית בחברת ענק גלובאלית בתחום הקוסמטיקה והטיפוח, הוא תיאור אפוקליפטי ובלתי סביר.
11. הנתבע טוען כי הולך שולל ע"י המוכרים מכפר טמרה. היה זה אירוע רכישה חד פעמי שהסתיים ואין לנתבע כל מוצרים נוספים של התובעת. גם אם מדובר במוצר המוגן ע"י סימני מסחר, הרי בהתאם למסכת העובדתית שתיאר, קיימת לו הגנת רכישה בתום לב ובתמורה. לפיכך, סבור הוא כי יש לדחות את התביעה על כל מרכיבה.לחילופין, להעמיד את הפיצוי באופן יחסי לרווח ברוטו אשר הפיק מן המכירה החד פעמית שביצע, דהיינו סך של 2,880 ₪ בלבד.
עדויות התובעת:
12. התובעת הביאה שלושה עדים לתמיכה בטענותיה.
מר עמוס פם, מנהל חטיבת המוצרים המקצועיים של חברת לוריאל ישראל קוסמטיקס בע"מ העיד באשר לאיכויות של מוצרי השיער המפורסמים תחת הסימן KE'RASTASE Masquintense. הוא ציין, כי לוריאל משקיעה סכומי עתק במחקר ופיתוח ומוצרי ההזמנה נחשבים לעילית שבמוצרים (סעיף 4 לתצהיר). מסכת ההזנה המדוברת היא אחד המוצרים המבוקשים והמצליחים בסדרה ומשמשת ממש כ"היהלום שבכתר".
לוריאל משקיעה משאבים אדירים בפרסום ושיווק המוצר (סעיפים 7 -9 לתצהיר).
לתובעת זכויות בלעדיות בסימן המסחר ובמוניטין האדיר שרכש המוצר.
13. לתובעת נודע, כי הנתבע מפיץ בישראל מסכות הזנה מזויפות למוצר KE'RASTASE Masquintense. לפי סעיף 17 לתצהיר התקבלו תלונות אצל לוריאל ישראל על גורם המסתובב ברכבו (שברולט שחורה מספר רישוי 2574232), ומוכר את המוצרים המזויפים למספרות וסלונים לשיער ברחבי הארץ.
חקירה סמויה שנערכה בעניין באמצעות חברת דיטקט חקירות העלתה, כי הרכב הוא של הנתבע, אותר מקום מגורים והמחסן שלו והוא קשר עצמו במישרין לפעילות הפיראטית של ייבוא ושיווק מוצרים מזויפים.
14. חוקרת שנשלחה לנתבע גב' עדן כהן קיבלה ממנו דוגמא של המוצר ובשיחה עמה, כך נטען בסעיפים 18 – 19 לתצהירו של מר פם, הפגין הנתבע בקיאות רבה בתחום מוצרי השיער.
מר פם טען, כי הנתבע מעמיד פני תם כאשר הוא טוען כי לא ידע שהמוצרים מזויפים.
הנתבע ידע היטב שהמוצרים מזויפים ולכל הפחות עצם את עיניו לכך משיקולי רווח קצרים (סעיפים 27 – 28 לתצהיר). בכך דרס הנתבע ברגל גסה את זכויות לוריאל, גרם לה נזקים כבדים תוך שהוא משווק מסכות המיועדות לשימוש על גוף האדם כמוצרים מקוריים של לוריאל אף שאלה לא עברו את בדיקות האיכות המחמירות של לוריאל ואינם תואמים את הסטנדרטים הקפדניים שלה (סעיף 36 לתצהיר).
15. מר יבגני סלטייסקי, עד התביעה מועסק במשרד הפרקליטים המייצג את התובעת. לדבריו, ביום 16.12.15 הצטרף לפעילות המשטרתית שנערכה ע"י שוטרי יחידת הקניין הרוחני מחוז צפון של משטרת ישראל. בדירתו של הנתבע לא אותרו מוצרים הנחזים להיות מפרים (סעיף 3 לתצהירו). ברכבו של הנתבע נמצאה קופסת קרטון אחת ובה שלוש מסכות לשיער מזויפות הנושאות את סימני המסחר של התובעת (סעיף 4 לתצהירו). במחסן במושב רכסים התגלו לעומת זאת עשרות קופסאות קרטון המכילות מוצרים מזויפים (סעיף 7 לתצהירו).
16. עדה נוספת מטעם התביעה הינה הגברת עדן כהן, אשר עבדה במועדים הרלוונטיים לתביעה במשרד החקירות "דיטקט". היא נפגשה עם הנתבע תחת השם "דניאל" והקליטה את שיחותיה עמו. תמלול השיחות, מתאריכים 20.11.15, 24.11.15 צורפו כנספחים 1 ו- 2 לתצהירה.
היא מעידה, כי במהלך הפגישות עם הנתבע סיפר לה בפתיחות ובגילוי לב על שיטות העבודה שלו ואף מסר לה את המסכה KE'RASTASE Masquintense, שתמונותיה צורפו כנספח 3 לתצהיר.
17. גברת עדן כהן ציטטה בתצהירה (סעיף 6) קטעים מן השיחה:
"את זה למשל אני לא מייצר. את זה אני מביא מחו"ל. הבאתי לך את המסכה הכי משובחת זה של לוריאל". ובהמשך:
"נתבע: זה עכשיו הכנסתי 30 קרטונים כאלה באוטו. 30 קרטונים כאלה זה כמעט 20,000 ₪. כן, אבל אלה מסכות שאני מביא מחו"ל. זה למשל אסור לי להביא כי זה של לוריאל.
חוקרת: נו אז מה שזה של לוריאל ?
נתבע: רק להם מותר. פשוט יזיינו אותי. כן, אז אני מייצר את שלי ועל הדרך אני מכניס עוד איזה 30 קרטונים כאלה שמביאים לי מחו"ל. 30, 50, 70.
חוקרת: איזה יופי. אתה סומך עליהם ?
נתבע: כן. זה חברים שלי שעובדים איתי שנים. מעבירים את זה דרך סין וזה מגיע לפה. גם ככה הם יבואנים אז הם מכניסים לי בקונטיינר שלהם".
זו היתה מסכת עדויות התביעה.
עדויות הנתבע:
18. הנתבע גרס, כי אינו מפיץ מוצרים מזויפים ו/או חיקויים של מוצרי התובעת.
עוד גרס כי אין ממש בטענות התובעת, לפיהן ייבא ושיווק מוצרים מזויפים באיכות ירודה.
לטענתו, פרט לאירוע נשוא כתב התביעה שהיא אירוע חד פעמי ובודד, לא הוכיחה התובעת את טענותיה במישור זה. דהיינו כי הוא מייבא או מפיץ או מייצר את מוצריה באופן שיטתי. הוא חזר על עמדתו, כי לאחר שנפגע בתאונת עבודה מעבודתו כמפעיל עגורן נמלים, החל לעסוק כעצמאי ברכישת ומכירת "סטוקים" של מוצרים שונים. הוא אינו עוסק במוצרי טיפוח וקוסמטיקה ואינו מתרכז בהם באופן מיוחד. התגלגלה לידו הזדמנות לרכוש סטוק של 96 ארגזים של מסכות ההזנה KE'RASTASE Masquintense, דרך שני אנשים מכפר טמרה והוא נענה לעיסקה שהוצעה לו. הא ותו לא. (ראו סעיפים 9-18 לתצהירו). לטענתו, לא היתה לו סיבה לחשוד שהמוצרים מזויפים והוא אף מכר חלק מהם ללא כל תלונות. לאחר שרוכש פלוני, איברהים מחיפה, טען כי המוצרים מזויפים הוא ניסה לפנות למוכרים מכפר טמרה ולדרוש את כספו בחזרה אך לשווא.
19. בסעיף 27 לתצהירו הוא מדגיש:
"אני תם לב ולא עסקתי כלל בעסקי קוסמטיקה קודם לאירוע זה. באמת סברתי כי המדובר במוצרים אמיתיים ולא מזויפים, וכן למרות שהפסקתי למכור את המוצרים מיד שנודע לי שיש חשש למקוריותם, ולמרות כי בפועל מכרתי מוצרים באירוע חד פעמי אחד בלבד בשווי כספי זעום, העדיפה התובעת להגיש את התביעה דנן".
לדבריו, הולך שולל ע"י גורמים עבריינים שמכרו לו מוצרים מזויפים, כאשר בסופו של דבר הוא הניזוק העיקרי בפרשה זו.
20. הנתבע שולל את עמדת התובעת. הוא סבור כי תמליל דיסק השמע והאודיו של החוקרת אינו תקין ואינו עומד בתנאי הדין והפסיקה וכי התובעת לא הצליחה להוכיח את תביעתה. החוקרת יצרה אוירה אינטימית, שגרמה לו לחשוב כי ייווצר קשר אישי ביניהם ועל כן אמר את מה שאמר.
פסק הדין בהליך הפלילי:
21. ראוי לציין, כי בצד ההליך האזרחי אשר התנהל לפני, ננקט כנגד הנתבע בגין האירועים נשוא כתב התביעה גם הליך פלילי בבית המשפט השלום בקריות במסגרת
ת.פ. 39583-06-17.
כתב האישום המתוקן מיום 18.6.17 צורף ע"י הנתבע עצמו לסיכומיו.
22. בהחלטתי מיום 4.11.18 במסגרת בקשה 24 בתיק הוריתי, כי פסק הדין שניתן בהליך הפלילי ישמש ראיה גם בתיק זה וזאת מתוקף הוראות סעיף 42 א' לפקודת הראיות הקובעת כדלקמן:
"קבילות פסק דין
(א) הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה באמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי".
לפיכך, התייחסו שני הצדדים בסיכומיהם ובטענותיהם גם לנושא פסק הדין בהליך הפלילי.
23. על פי כתב האישום המתוקן שהוגש כאמור ע"י הנתבע עצמו, הרי ביום 16.12.15 ובסמוך לפניו, החזיק הנתבע (הנאשם) ב- 494 מסכות שיעור מזויפות מסוג KE'RASTASE Masquintense, הנחזות להיות כמוצרים מקוריים של חברת לוריאל ואשר יוצרו ללא הרשאת או ידיעת לוריאל, אך סומנו בסימני המסחר שלה או בסימנים הנחזים להיות סימני המסחר שלה, באופן העלול להטעות.
הנתבע הואשם בניסיון להחזקת ומכירת טובין הנושאים סימן מסחרי רשום, ללא היתר כדין, בהיקף מסחרי.
24. מפרוטוקול הדיון במסגרת ת.פ. 39583-07-17 מיום 21.5.18, אשר צורף ע"י הנתבע עצמו, עולה, כי המדינה והנתבע בכובעו כנאשם, הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם חזר בו מכפירתו. הוסכם כי יוגש כתב אישום מתוקן והנתבע/נאשם יודה בכתב האישום המתוקן ויורשע על פיו.
עו"ד דוד מזור המייצג בהליך הנוכחי ייצג גם בהליך הפלילי. בפרוטוקול ישיבת יום 21.5.18 בתיק הפלילי נכתב, כי לא תהיה חזרה מהעובדות בדרך הטיעון, אך לעניין רמת הידיעה הנאשם יטען כי לא היתה לו מחשבה פלילית.
25. עוד צורף פרוטוקול הדיון מיום 2.1.19 שם נשמעו טיעונים לעונש. צורף ע"י הנאשם גם גזר הדין. העונש נקבע בקצהו התחתון כמאסר על תנאי ובקצהו העליון ששה חודשי מאסר, עם אפשרות לרצותם בדרך של עבודות שירות.
יחד עם זאת ראוי להזכיר, כי על פי הוראות סעיף 42 א' (א) לפקודת הראיות, רק הכרעת הדין תשמש בסיס בהליך אזרחי אך לא גזר הדין.
26. אשר על כן, למסכת הראיות שהובאה ע"י הצדדים בשתי ישיבות ההוכחות שהתקיימו בתאריכים 18.3.18 ו- 25.3.18, מצטרפת העובדה לפיה הנתבע הורשע על פי הודאתו, בהחזקת וניסיון למכירת מסכות מזויפות. יחד עם זאת, הנתבע כנאשם הדגיש בהליך הפלילי, כי לא הייתה לו ידיעה/כוונה למכור מסכות מזויפות. הכל כעולה מן הנתונים שצורפו בעניין זה בנוגע לפסק הדין בהליך הפלילי.
במישור העובדתי:
27. בבחינת עמדות הצדדים, המסקנות העובדתיות הן כי הנתבע כפי שהודה בהליך הפלילי אכן רכש מסכות מזויפות של חברת לוריאל, ופעל בניסיון למכירתן בשוק החופשי.
28. כתוצאה מכך, העדויות שהובאו ע"י התובעת גם מפי העד מר עמוס פם, גם מפי העד מר יבגני סלטייסקי וגם מפי העדה הגב' עדן כהן, באשר לעובדה כי מדובר במוצר מזויף, מתחזקות ומקבלות אישור חד משמעי מפיו של הנתבע עצמו בהליך הפלילי.
29. הטענות שמתייחסות לצורת האותיות, צבע המדבקה וכל כיוצא באלה, אינן מצריכות איפוא בירור מעמיק במסגרת הליך זה. לאחר שהנתבע הצהיר באופן חד משמעי בהליך הפלילי, כי מדובר במסכות מזויפות, זוהי תשתית עובדתית מספקת גם לצורך ההליך האזרחי הנוכחי.
30. נותר לבחון את שאלת הידיעה. האם רכישת החזקת וניסיון מכירת המוצרים המזויפים ע"י הנתבע, נעשתה מתוך מודעות לכך שהמוצרים הינם מזויפים. גם בהליך לפני, וגם בהליך הפלילי, הנתבע הכחיש כי ידע שמדובר במסכות שיער מזויפות וטען כי סבר כי מדובר במוצר אמיתי. מכאן, הוא מבקש להחיל עליו את הגנת תום הלב.