--- סוף עמוד 42 ---
היה צריך לדעת כי הצד השלישי מודע בפועל ליחסי השליחות (ולו ממקור "זר") – עליו לנקוט אמצעים סבירים כדי להודיע לצד השלישי על סיום השליחות.
ניתן לטעון כי התכליות שהוזכרו – הגנה על הסתמכות וציפייה של צד שלישי לנוכח אופן התנהלותו של השולח – ניתנות להגשמה גם מבלי לאפשר לצד השלישי לראות את השליחות כנמשכת. אפשר, למשל, לקבוע בדומה להסדר הקבוע בסעיף 6(ב) לחוק השליחות, כי האחריות לפעולה לאחר סיום השליחות תוטל על השלוח. מכיוון שהציפייה של הצד השלישי נוצרת בעקבות הדין, קביעה כי יריבותו של הצד השלישי היא לעולם כלפי השלוח בלבד תאפשר לצד השלישי לצפות לתוצאה כזו ולנהוג לפי הסיכויים והסיכונים שבחריגת השלוח מהרשאתו. הערה זו מובילה אותנו לנדבך נוסף שאותו יש להניח כדי לבסס את ההצדקה לסעיף 15(ב) – שיקול המדיניות של עידוד מוסד השליחות. מוסד זה תורם רבות לכלכלה ולמשפט. הוא מאפשר לאישיות המשפטית לחרוג ממגבלות פיזיות, ואף מרחיב את אותה אישיות ומאפשר לה לבצע פעולות שהשולח אינו יודע לבצע בעצמו. טול את מוסד השליחות, ונטלת את אחד מגלגלי השיניים החשובים ביותר של הכלכלה המודרנית. יש לציין כי גם בעולם העתיק היה מוסד זה ידוע. אף יתכן כי בעידן של מרחק בין אנשים, מגבלות התנועה בשל העדר כלי תחבורה מודרניים, ומגבלות בתקשורת בשל העדר טלפונים ופלאפונים – מוסד השליחות אף תפס חשיבות מיוחדת; אם כי מוסד השליחות חי וקיים, ובמובנים מסוימים אף השתכלל לאחר המצאות אלה, כגון שדה האינטרנט והמסחר המודרני.
אשר לעבר, דיונים רבים הוקדשו למוסד השליחות במשפט העברי (מיכאל ויגודה וחיים צפרי שליחות (ספרית המשפט העברי, נחום רקובר עורך, 2014)). אך גם בשיטות משפט שלא הכירו במוסד השליחות להלכה, הייתה השליחות קיימת למעשה. כך, למשל, במשפט הרומי נשלל מוסד השליחות באופן עקרוני, אך מלומדים שונים עמדו על כך שבאופן מעשי נוצרו מוסדות משפטיים אחרים שפעלו – ביעילות כזו או אחרת – כתחליף למוסד השליחות (ראו למשל פרוקצ'יה, עמודים 40-32; אשר גולאק יסודי המשפט העברי 43-42 (התרפ"ב)). מכאן הרצון לעודד מוסד זה, ולאפשר לצדדים שלישיים להסתמך באופן נרחב יחסית על פעולת השלוח. בפריזמה זו, ניתן להבין טוב יותר את ההסדר הקבוע בסעיף 15(ב) על חיוניותו ויתרונותיו. הטלת האחריות על השלוח בלבד בכל מקרי החריגה מהרשאה תוביל להשפעה מצננת על צדדים שלישיים, שיהססו לבצע פעולות משפטיות מול שלוח. עיון בייפוי הכוח לבדו לא יספיק כדי לכונן יחסים משפטיים מול השולח, ופעמים רבות באחריות של השלוח