השאלה העיקרית: האם נכרת חוזה?
6. במנותק מן ההיבטים האנושיים הכואבים, המקרה שלפנינו מעורר סוגיה משפטית מרתקת אשר דורשת מאיתנו לחזור למושכלות היסוד של דיני החוזים. למעשה, טענות הצדדים עשויות להתקשר כמעט לכל סעיף בפרק א' לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים).
סעיף 1 לחוק בא ללמד כי "חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות פרק זה". לצד המודל הקלאסי של כריתת חוזה בדרך של הצעה וקיבול, הוכר מודל גמיש שנועד לתת מענה למצבים של משא ומתן מורכב יותר (גבריאלה שלו דיני חוזים - החלק הכללי 171 (2005) (להלן: שלו); דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך א 156 (מהדורה שניה; 2018) (להלן: פרידמן וכהן)). במקרה הנדון המודל הקלאסי הוא המתאים, מפני שכל צד ביצע פעולה אחת נפרדת על ציר הזמן, ולא התקיים רצף של החלפת מסרים במשא ומתן. איננו עוסקים בחוזה רגיל בין שני צדדים אלא בחוזה שמבוסס על הצעה לציבור, כאמור בסעיף 2 לחוק: "פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה; הפניה יכול שתהיה לציבור". ואכן, אין מחלוקת כי הודעת הפרס מהווה "הצעה לציבור". סעיף 3 עוסק ב"חזרה מן ההצעה" וסעיף 4 קובע כי הצעה פוקעת כאשר "עבר המועד לקיבולה". סוגיה זו מעוררת לכל הפחות התלבטות בשים לב לכך שהעמותה הפסיקה את פעילותה תשעה חודשים (!!!) לפני שהמערערים מצאו את הגופה. בהקשר זה רלוונטי גם סעיף 8(א) לחוק, לפיו "אין לקבל הצעה אלא תוך התקופה שנקבעה לכך בהצעה, ובאין תקופה כזאת - תוך זמן סביר". שאלה מרכזית נוספת נוגעת לדרישת הקיבול כתנאי הכרחי להשתכללות חוזה, ולעניין זה נקבע בסעיף 5 לחוק כי "הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע ומעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה". בענייננו לא נמסרה הודעה כזו, אך בהתאם להוראת סעיף 6, ניתן לזהות קיבול "במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת, אם דרכים אלה של קיבול משתמעות מן ההצעה". סעיף 7 עוסק בחזקת קיבול של הצעה מזכה: "הצעה שאין בה אלא כדי לזכות את הניצע, חזקה עליו שקיבל אותה, זולת אם הודיע למציע על
--- סוף עמוד 56 ---
התנגדותו תוך זמן סביר לאחר שנודע לו עליה". למרות שבענייננו הפרס הכספי הוא גדול, לא מדובר בהצעה מזכה שמקימה חזקת קיבול, משום שהתגמול לא הוצע ללא תמורה אלא עבור תמורה מוגדרת (שלו, עמ' 225; פסקה 16 לפסק דינו של בית משפט קמא).