אינני משווה את המקרה הנדון למקרים אלו, אך יש ביניהם דמיון מעבר למה שנראה במבט ראשון. בתי המשפט לא הסתפקו בכך שהניצע מילא את התנאי שנקבע במודעת הפרס, והתנו את הפיצוי בכך שהקיבול יבוא לידי ביטוי חיצוני במסגרת זמנים מתאימה.
11. במקרה דנא, אין מחלוקת כי מודעות הפרס שפרסמה העמותה מהוות הצעה לציבור (הגם שניתן לתהות, נוכח הנוסח הגורף של המודעה, אם נתמלאה דרישת
--- סוף עמוד 59 ---
המסוימות). לצורך הכרעה על-פי דיני החוזים, הסוגיות העיקריות שמצריכות דיון הן תוכן ההצעה, תוקף ההצעה, והאם נעשה קיבול.
מהו תוכן ההצעה?
12. שאלה ראשונה שמתעוררת היא אם יש חשיבות לעובדה שהמערערים מצאו את הגופה באופן אקראי, ולא חיפשו אותה במיוחד או השקיעו משאבים ומאמץ לצורך זה. אבהיר כי השאלה שנשאלת כאן היא שאלה פרשנית קונקרטית ולא שאלה עקרונית לגבי חשיבות ההסתמכות על ההצעה כתנאי לכריתת חוזה (בהקשר זה ראו Paul Mitchell and John Phillips "The Contractual Nexus: Is Reliance Essential?" 22(1) OXF. J. LEG. STUD. 115 (2002)). דומה כי יש ממש בטענת המדינה כי מודעת הפרס נועדה להשיג מידע נסתר על חיילים נעדרים, ולתמרץ את מי שמחזיק במידע להקרבה או להשקעה. הנחה זו איננה מופרכת, וניתן למצוא בנוסח ההצעה אלמנטים שמרמזים על כוונה להעניק את הפרס רק למי שפעל לשם כך במכוון: גובה הסכום – 10,000,000$; וההדגשה "סודיות מובטחת" (והשוו לפסק הדין האיטלקי Penunti v. May שהוזכר בספרו של פבלו לרנר, ההתחייבות החד צדדית 292 (2001) (להלן: לרנר). באותו מקרה נעלמו שתי נשים שנסעו במכונית, ושנתיים לאחר היעלמותן, בן-זוגה של אחת מהן הציע פרס של 100,000,000 לירות עבור מידע שיוביל "לפתרון העלמותה" ופרס גבוה יותר, בסך 250,000,000 לירות, עבור מידע שיוביל למציאת הנשים בחיים. בסמוך לאחר פרסום הפרס, מר פנונטי יצא לציד ובאופן אקראי מצא את גופותיהן של שתי הנשים. פנונטי דרש את הפרס בסך 100 מיליון לירות, אך בית המשפט לערעורים זיכה אותו רק במחצית הסכום, משום שהגילוי "לא היה תוצאה של פעולה יזומה ומאורגנת אלא, אלא מעשה ספונטני שלא הוקדשו לו מאמצים מיוחדים"). בנוסף, גם אם נניח שמציאה באקראי יכולה להספיק, ניתן לפרש את ההצעה כך שהיא מזכה בפרס רק את מי שידע כי הוא מוסר מידע שקשור לאחד הנעדרים. לאפשרות זו יש גם תימוכין בנוסח המודעה, שכן לפחות בחלק מהמודעות הדרישה היא ל"מידע אמין", ואפשר לפרש זאת כמסירת מידע אמין מתוך ידיעה שהוא מבוסס, ולא מידע שהתברר בדיעבד כמידע אמין. ואכן, המלומדים פרידמן וכהן התייחסו במהדורה החדשה של ספרם למציאת הגופה במקרה שלפנינו, והעירו כי "ספק אם הצעת הפרס, כפי שנוסחה, חלה על מי שאיננו יודע של מי הגופה שמצא, ורק בדיעבד מתברר שהיא גופת הנעדר המסוים שאליו מתייחסת הודעת הפרס" (עמ' 207 ה"ש 196).