בענייננו ניתן לזהות את המתח בין הצדדים באופן מובהק. מחד גיסא – המדינה פעלה באמצעות עמותה, העמותה הפסיקה את פעילותה ופרסמה זאת ברבים, וקשה להלום כי תשעה חודשים לאחר מכן המדינה תחוייב לשלם פרס כספי עצום; מאידך גיסא – בהינתן ששלטי החוצות המכריזים על הפרס נותרו על עומדם, מהפרספקטיבה של המערערים, עשויה להישמע הטענה כי סברו שהצעת הפרס עודנה בתוקף.
30. ההלכה המקובלת כיום היא כי הגנה על הצד השלישי מוצדקת רק בנסיבות שבהן הוא היה יכול לצפות שהשולח יעדכן אותו על סיום השליחות, ומשלא עודכן על ידי השולח, הסתמך על המצב הקודם ושינה את מצבו. במצב כזה, מחדלו של השולח, שהיה יכול למנוע את הטעות ולא עשה זאת, מחזק את אינטרס ההסתמכות של הצד השלישי ומקנה לו הגנה החורגת מדיני השליחות "הרגילים". לאינטרס ההסתמכות משקל במצב של חריגה מהרשאה של השלוח לפי סעיף 6 לחוק השליחות:
"כל אלה יוצרים מצג 'חזק' של הרשאה מצד המשיבים [...] המערערת שינתה את מצבה בהסתמכה על מצגים אלה. המערערת זכתה בהתמחרות, אך הסכימה לוותר על תוצאה זו כדי להתקשר עם המשיבים בעסקת קומבינציה על פי הרצון הנחזה של המשיבים" (ע"א 10489/09 א.נץ ניהול ואחזקות בע"מ נ' אלוף, [פורסם בנבו] בפסקה 29 (6.9.2011)).
לאינטרס ההסתמכות משקל גם לענייננו, לצורך סעיף 15 לחוק השליחות:
--- סוף עמוד 71 ---
"הוראת סעיף 15 לחוק השליחות נועדה לשמור על הציפיות הסבירות והאינטרסים הלגיטימיים של שלוח ושל צד שלישי. התפיסה היא, שיש צורך להגן על גורמים אלה, אשר לא ידעו כי השליחות הגיעה לסיומה, מפני הנזק שעשוי להיגרם להם כאשר הסתמכו על קיומה. אין זה מוצדק לשנות את מצבם לרעה, ללא ידיעתם, שכן מקור הציפייה הלגיטימית של השלוח ושל הצד האחר נעוצה בהתנהגותו של השולח, אשר מלכתחילה יצר את ההרשאה. בנסיבות אלה, קיימת הצדקה להטיל על השולח את הנטל להודיע לשלוח ולצד השלישי על השינוי שחל, ואם הוא אינו עושה את המוטל עליו – עליו לשאת בסיכון" (ע"א 4356/09 ברטל נ' פז חברת נפט בע"מ, [פורסם בנבו] בפסקה 15 לפסק דינו של השופט פוגלמן (13.4.2011); הדגשות נוספו – י"ע).
לאור רציונאלים אלה התפתחה ההלכה, וכך נקבע בעניין אוחנה מפי השופט צ' זילברטל (בפסקאות 37 ו-46):
"האם הסיכון הכרוך בחתימה על ההסכם ללא הרשאה, בשל סיומה של השליחות, צריך ליפול על השולחת [...] או על כתפי הצד השלישי [...]?"
"הפסיקה מצאה כי חלוקת הסיכונים בין השולח, השלוח והצד השלישי תלויה באחריות של כל אחד מהם ליצירת 'התאונה המשפטית'".