"אינו הורה לפעולות משפטיות (לא-חוזיות) אלא רק המאמץ שלהן: במדה שהן קיימות כבר מכיוון שאיזה דין אחר העמידן בתור מקורות לחיובים או בתור עובדות המחוללות תוצאות משפטיות אחרות, הוא בא להטיל עליהן הסדר מסויים [...] משום כך לא נוכל להכיר, במסגרת החוק הנדון, כפעולה משפטית, הבטחה חד־צדדית לציבור להעניק איזה פרס לממציא המצאה, למגלה תגלית, לעורך תכנית לבנין שתיראה לוועדה מסויימת, וכו'. אמנם לא רצוי שהמכריז על פרס כנ״ל יהיה רשאי לחזור בו, לאחר שמישהו השקיע און והון להשגת ההישג המבוקש, והבטחה חד-צדדית כזאת מוכרת בכמה שיטות משפט אחרות; אבל היא לא היתה עשויה להיות נדונה בהצעת חוק המוקדשת לחוזים ואינה מוכרת בשום דין אחר מדיני שיטתנו המשפטית" (גד טדסקי "הצעת חוק החוזים (חלק כללי), תש"ל-1970 וגבולותיה" משפטים ג 105, 109 (תשל"א-תשל"ב); ההדגשות במקור – י"ע).
והדברים נכונים לענייננו על דרך של קל וחומר, מאחר שאין לראות את המערערים כמי שהשקיעו "און והון" לאיתור גופתו של מג'די חלבי ז"ל, ומאחר שההצעה פקעה זמן רב לפני מציאת הגופה.
59. לעניין ההכרה בתוקפה של התחייבות חד-צדדית, השופט הנדל הציע להבחין בין מציע פרטי לציבורי. גם בעיניי יש טעם להבחנה זו, אך הדברים נאמרים כהרהור לעתיד ולא כעמדה מגובשת. לאור דברי חברי, אבקש להסב את תשומת הלב לכך שלהבחנה זו יש בסיס גם בשיטות משפט נוספות (ראו: Farnsworth, 96; Corbin, 329;
--- סוף עמוד 92 ---
Williston, 335; לרנר, עמ' 268; ופסקי הדין שהוזכרו לעיל: Glover v. Jewish War Veterans ו- State v. Malm, 123 A.2d 276 (1956).
60. מסקנה: דוקטרינת ההתחייבות החד-צדדית טרם הוחלה בשיטת משפטנו, והמערערים אינם זכאים לפרס מכוחה.
עשיית עושר ולא במשפט
61. בשולי פסק דינו, בחן בית המשפט המחוזי, מיוזמתו, את האפשרות לפסוק לזכות המערערים תגמול מכוח סעיף 5 לחוק עשיית עושר, התשל"ט-1979 (להלן: חוק עשיית עושר), אך הגיע למסקנה הצפויה כי הוראת הסעיף איננה רלוונטית, שכן המערערים לא הוציאו הוצאות ואף לא העניקו "שירות מקצועי" (ראו והשוו: דניאל פרידמן ואלרן שפירא בר-אור דיני עשיית עושר ולא במשפט כרך א 171-169 (מהדורה שלישית; 2015) (להלן: פרידמן ושפירא בר-אור)). בית משפט קמא הוסיף וציין:
"לו הייתה לי סמכות בחוק (או אם הצדדים היו מסמיכים אותי) הייתי מזכה את התובעים בגמול שכן במעשיהם הם הביאו לתוצאה אותה רצתה הנתבעת ואשר הביאה לחסכון במשאבים לעתיד. בהעדר הסמכה כדין כל שנותר לי הוא להמליץ לנתבעת לזכות את התובעים לפנים משורת הדין בגמול הולם ובנסיבות מיוחדות אלו שכן בסופו של יום התנהגות התובעים הביאה לתוצאה מועילה לחברה, ולכן לא אחייבם בהוצאות משפט".