203. נוסיף לכך את העובדה שכהן עצמם בתביעה שכנגד עותרים לקבל מחלפון מחצית מהסכומים שויויאן שילמה לספקים לאחר ההיפרדות בגין חובות דיטיילס ואינה תובעת את חברת דיטיילס בעניין זה.
204. על כן, ברי כי ויויאן אינה יכולה להציג עמדות מנוגדות לפי מה שנח לה ומכוח תביעתה הנגדית לסעד הנזכר לעיל, היא מושתקת מלטעון כי אין עליה להשיב לרפי את מחצית ההלוואה משום שההלוואה ניתנה לדיטיילס ולא לה באופן אישי.
205. לא זו אף זו, אלמלא כל הנטען לעיל, הרי שסבורני כי גם לפי סעיף 6(א)(1)(א) לחוק החברות, תשנ"ט-1999 אשר עוסק בהרמת מסך, יש מקום לחייב את ויויאן להשיב את מחצית סכום הלוואות הגישור שהעמיד רפי לטובת העסק.
206. סעיף 6(א)(1)(א) לחוק החברות קובע כי "בית המשפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה: (א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה".
207. במקרה שלפניי, רפי היה נושה של החברה בכך שהעמיד לטובתה הלוואות גישור בסכום כולל ע"ס 33,782 ₪. כמו כן, כאמור, ידוע כי ויויאן שילמה את חובות החברה לספקים, אך לא פרעה את ההלוואות שהעמיד רפי לטובת החברה. האם יש בכך משום קיפוח של נושה של החברה כמשמעותו בסעיף 6(א)(1)(א) לחוק החברות? לדידי התשובה לכך היא בחיוב.
208. ההצדקה לביצוע הרמת מסך בנימוק של קיפוח נושה של החברה עניינה במצב דברים שבמסגרתו בעל מניות בחברה עשה שימוש בלתי ראוי בתאגיד המשפטי על ידי כך שבחר לכסות את חובות התאגיד כלפי הנושים באופן סלקטיבי, למשל במקרים שבהם קיימים נושים שכלפיהם חשוף בעל המניות באופן אישי או משיקול לא ענייני אחר.
209. הרציונל של איסור העדפת נושים עניינו בשמירה על עיקרון השוויון בין הנושים ומניעה מבעלי המניות בחברה מלבחור לפי האינטרסים שלהם איזה נושה יפרע את מלוא חובו או את חלקו, שעה שיתר הנושים ימצאו עצמם ניצבים בפני שוקת שבורה. לעתים קיימים מצבים שבהם מנסה המנהל או בעל המניות להמשיך ולהפעיל את העסק המצוי בקשיים תזרימיים על ידי חלוקת הכספים שבידיו לאותם נושים שלהם הוא זקוק יותר לצורך המשך הפעלת העסק וזאת לשם הצלת העסק.
210. כאמור, לקראת חודש יולי 2014 היה מצוי העסק בחובות, וכדבריה של ויויאן "נושים דפקו בדלת" (פרוט' 6.5.18, עמ' 61, ש' 7). כמו כן, העידה ויויאן כי "בסיטואציה של יולי 2014 החנות הייתה ריקה... וכל מה שרציתי היה לשלם לכל הספקים" (פרוט' 6.5.18, עמ' 61, ש' 14-15), ובכל הנוגע לכסף שהיה בקופת דיטיילס נכון לחודשים מאי-יוני 2014 העידה כי "שילמתי גם לספקים ואני לא מוכנה שרפי ימשוך לעצמו את הכספים" וכי "כסף שהיה עד ה-30/06 הכל לחובות של 'דיטיילס בע"מ', מה-01/07 זה רק כסף שאח שלי והחנות הייתה ריקה מסחורה" (פרוט' 6.5.18, עמ' 64, ש' 28-32).