308. גם לא הוכח כי הבנק סבר כי ויויאן משכה את ההמחאות במועד שבו ידעה כי היתרה בחשבון לא תוכל לכסות את פרעונם. מדובר בהמחאות מעותדות שניתנו לרפי מזמן, עוד הרבה לפני פרוץ הסכסוך, כך שגם לא היה לבנק בסיס לחשוב כי כך נהגה ויויאן.
309. מאחר והבנק כבר ידע כי יש סכסוך בין השותפים ומאחר ושם הנפרע היה רפי, אותו הבנק הכיר, נדמה שסביר להניח כי הבנק גם הבין כי כל הסיפור של ההמחאות המדוברות והפקדתם על ידי רפי זמן רב לאחר הפסקת הפעילות המשותפת בין הצדדים הנו בבחינת עוד אקורד ואולי אקורד סיום בסכסוך בין הצדדים ולא ראה בכך משום התנהלות קלוקלת מצד ויויאן.
310. מאחר ובכל זאת הוכח כי החשבון, שהבנק הודיע עוד קודם לכן כי לא יינתן לו אשראי, נכנס ליתרת חובה אך ורק עקב הפקדת ההמחאות על ידי רפי ואשר כאמור לא היה רשאי להפקידם, יש מקום לפסוק לויויאן, בשל כך שסביר להניח כי בכל זאת נגרמה לה לפחות אי נעימות בבנק, פיצוי כלשהו. בנסיבות, אני מעמיד את הפיצוי על סכום של 5,000 ₪ עבור שתי ההמחאות שהוכח כי לא כובדו ביום 8.12.14.
פיצוי כספי ע"ס 100,000 ₪ בגין פרסום לשון הרע שפרסם רפי כנגד ויויאן (כינויה "גנבת")
311. ולבסוף, עותרת ויויאן לחייב את רפי בתשלום פיצוי ללא הוכחת נזק ע"ס 100,000 ש"ח וזאת בגין פרסום לשון הרע, לכאורה, שפרסם רפי כנגד ויויאן, עת כינה אותה "גנבת" באזני לקוחה.
312. לשם הוכחת טענתה, צירפה ויויאן לכתב התביעה שכנגד ולתצהירה, מכתב מלקוחה בשם ליאנה גרגוביאן מיום 30.11.14 ושבמסגרתו נכתבו הדברים הבאים: "אני ליאנה גריגוביאן מאשרת שאני לקוחה בחנות 'דיטיילס' מזה שנים רבות ויש עם ויויאן יחסים חבריים. כשדיאנה הייתה בחנות ביקשתי לא להפקיד צ'ק ולדחות את מועד הפירעון. אני שילמתי בכרטיס אשראי ובעל של דיאנה רפי לא האמין ששילמתי לויויאן ואמר שהיא גונת ולא רושמת את כול התקבולים. אני אמרתי שהיא אישה ישרה, והוא אמר זה מה שאת חושבת" (נספח 10). כמו כן, גב' גרגוביאן הגישה תצהיר עדות ראשית בנושא זה וחזרה בו על האמור במכתבה.
313. בכתב ההגנה לתביעה שכנגד הכחישו חלפון טענה זו הגם שטענו כי ויואין ראויה לכינוי זה, לאור התנהלותה המפורטת במסגרת התביעה שהגישו חלפון כנגדה. דא עקא, רפי לא התייחס בתצהיר העדות הראשית שלו לעניין זה ולא הצהיר כי לא כינה את ויויאן בכינוי האמור בפני אותה לקוחה. רפי גם לא הכחיש את עצם המעמד המדובר שבו אותה לקוחה נמצאת בחנות באותו זמן שהוא שהה שם וכי התפתחה שיחה ביניהם.
314. הלקוחה האמורה אמנם לא התייצבה להעיד ובא כוח כהן לא הגיש בקשה לקבוע מועד נוסף להעיד אותה למרות שהתרתי הגשת בקשה כזו. מנגד, בא כוח חלפון לא התנגד לעדויות מפי השמועה ועל כן ההצהרה של ויויאן וכן המכתב של הלקוחה מהווים ראיות קבילות.
315. זאת ועוד – כאשר רפי נחקר על כך באופן מפתיע לא שמענו ממנו הכחשה מפורשת אם בכלל של עניין זה. להלן עדותו (עמ' 27 למטה ו-28 למעלה לפר'): "ש. אתה אומר מספר פעמים שויויאן גנבה כסף, יש לך הוכחות לזה? ת. אתה יכול להראות לי איפה טענתי את זה? ש. מפנה למשל לסעיף 3.1.2 לכתב התביעה? ת. שהיא נטלה את כספי הפדיון. הנוהל שהתקיים עד שהיא קיבלה את השיק האחרון מתוקף ההסכם השני מיום 15.4 שאת כל הכסף של הפדיון יהיה בחשבון הבנק. בנייר שהצגת לאשתי ביחס לאותה רשימה, אם היה 10 שקלים שויויאן היתה נותנת כדמי פתיחה, גם השקלים האלה הבודדים נרשמו לזכותה באותו דף התחשבנות וכנ"ל הפוך. ש. אני אומר לך שג'ורגיאן תגיד מפורשות שאמרת ללקוחות שויויאן גנבה מקופה ולא ישרה, זה נכון? ת. למי אמרתי? ש. גברת שנתנה פה תצהיר ת. שהיא תצהיר".
316. אני סבור שהמשקל הראייתי המצרפי של הראיות והנסיבות הבאות, די בהן כדי לשכנע אותי כי רפי אכן כינה את ויויאן "גנבת" בפני אותה לקוחה: קיומו של מכתב הלקוחה הנ"ל והגשת תצהיר שלה, גם אם לא התייצבה להעיד; העדר הכחשה של רפי בתצהיר העדות הראשית שלו כי כינה את ויויאן "גנבת" בפני אותה לקוחה; העובדה שגם בחקירתו הנגדית לא הכחיש זאת כשנשאל על כך והסתפק בתשובה "שהיא תצהיר"; העובדה שמפי רפי עצמו אנו יודעים שזה בדיוק מה שהוא חושב על ויויאן, כפי שהצהיר בכתב ההגנה.
317. כינויה של ויויאן "גנבת" עולה כדי לשון הרע, שכן יש בכינוי זה כדי להשפילה ולבזותה בעיני הבריות וכן לבזותה בגין מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לה. כמו כן, יש בכינוי זה גם כדי לפגוע במשלח ידה של ויויאן בפרט בנסיבות שבהן הדבר נאמר, ככל שנאמר, ללקוחותיה. לא הוכחה כל הגנה הפוטרת את רפי מהאחריות בגין דברים אלה, לא הגנת אמת דיברתי, משלא הוכח כי ויויאן אכן גנבה כספים מהעסק ולא הגנת תם הלב או הגנות אחרות המנויות בחוק.
318. ועתה לשאלת הפיצוי. אני סבור כי הפיצוי המתאים גם כאן הנו פיצוי נמוך יחסית. הטריגר לכינוי שכינה רפי את ויויאן היה הסכסוך העסקי והאישי החריף שנוצר. היקף הפרסום היה מינורי ונעשה לאדם אחד בלבד, אותה לקוחה. מעיון במכתב ובתצהיר הלקוחה, נראה כי זו מצדדת ומאמינה בויויאן, כך שספק אם נגרם נזק ממשי או מהותי לויויאן עקב התקרית החד פעמית הזו מול אותה לקוחה.
319. לפיכך, בנסיבות, אני אומד את הפיצוי שמגיע לויויאן מרפי בעניין זה על סך של 10,000 ₪.
320. בשולי הדברים יצוין כי במסגרת סיכומיהם טענו כהן כי התבטאותיו של רפי במסגרת הליך זה שבמסגרתן כינה את ויויאן גנבת עולות גם הן כדי לשון הרע. דין הטענה להידחות ולו בשל כך שמדובר בהרחבת חזית, שהרי טענה זו מטבע הדברים מתייחסת לאירוע שארע לאחר הגשת כתבי הטענות וממילא עומדת לרפי הגנה מוחלטת בפני טענה זו לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, שעניינו בפרסומים מותרים ואשר קובע כי "פרסום ע"י שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור".
סיכום התביעה שכנגד
321. לסיכום התביעה שכנגד, על רפי לשלם לויויאן 15,000 ₪ בגין שני מקרים של פרסום לשון הרע, על דיאנה וחלפון אחזקות לשלם לויויאן 9,428 ₪ עבור חובות של דיטיילס שויויאן שילמה וכן על דיאנה וחלפון אחזקות לשלם לויויאן ופטרול 4,500 ₪ בגין שווי השקיות.
סוף דבר
322. התוצאה הנה, אפוא, כי אני מחייב את ויויאן, פטרול וביגנו ביחד ולחוד, לשלם לדיאנה וחלפון אחזקות 100,000 ₪.
323. אני מחייב את ויואין לשלם לרפי 16,891 ₪.
324. אני מחייב את רפי לשלם לויויאן 15,000 ₪.
325. אני מחייב את דיאנה וחלפון אחזקות לשלם לויויאן ופטרול 13,928 ₪.
326. לכל הסכומים הנזכרים לעיל יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעות ועד לתשלום בפועל.
327. התביעות כנגד פרץ ועופר נדחות ובנסיבות ללא צו להוצאות.
328. בהתחשב מחד, בתוצאה, שלפיה התביעה התקבלה, אמנם לא על כל סכומה או מרבית סכומה, אולם גם לא על חלק זניח ממנה ואילו התביעה שכנגד התקבלה על סכום השווה לכ-7% ממנה בלבד ובהתחשב בהיקף ההליכים ובמשך ההתדיינות ומאידך, בהתחשב כי נדחתה במסגרת התביעה הטענה העיקרית של חלפון אודות הפרת ההסכמים מצד כהן, ישלמו הנתבעים 1 – 4 לתובעים 1 – 3, שכר טרחת עו"ד בגין הליכי התביעות בסכום של 15,000 ₪.
329. כן ישלמו הנתבעים 1 – 4 לתובעים 1 – 3, 20% מאגרות המשפט, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
330. כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. סכומים שחבים אותם הצדדים זה לזה, ניתנים כמובן לקיזוז, תוך תשלום היתרה בלבד.
ניתן היום, כ"א אייר תשע"ט, 26 מאי 2019.
יאיר דלוגין