44. לא הומצאו כל אישורים על העברת יתרת התמורה לנתבעת 1. הנתבעת עצמה העידה כאמור כי לא זכור לה והיא צריכה לבדוק. הנתבע 3 לא שלל בעדותו כי יש כסף המוחזק בנאמנות. מעדותה של עו"ד קצב עולה כי למעשה לא זכרה מה עלה בגורל היתרה ורק הסיקה כי הכסף הועבר לאור העברת המסמכים. בנסיבות אלו לא די בעדותו של עו"ד דהן לגבי היתרה, גירסא שלא הופיעה בתצהיר, כי אכן יתרת התשלום עברה לנתבעת.
לנוכח האמור, ומשלא שוכנעתי במידה מספקת כי הנתבע 3 העביר את מלוא התמורה לנתבעת 1 ומשיש לייחס לו חוסר תום לב, אובייקטיבי, בכל הנוגע להיקף הבדיקות שבוצעו בנוגע לנכס עובר לכריתת ההסכם, כמפורט לעיל, סבורה אני כי על אף שיש לייחס חוסר תום לב, אובייקטיבי, להתנהלות התובעים באי רישום הערת אזהרה במהלך השנים, במכלול יש ליתן עדיפות לקונה הראשון בזמן.
45. לפיכך התביעה מתקבלת וניתנת הצהרה כי התובעים הם בעלי הזכויות בחנויות נשוא התביעה הרשומות במרשם המקרקעין כתתי חלקות 41-42 בחלקה 49 בגוש 30002 והמצויות ברח' רבקה 29 בירושלים. רישומו של הנתבע 3 כבעל הזכויות בתתי החלקות האמורות יבוטל והתובע 1 יירשם כבעל זכות החכירה בתת חלקה 42 והתובע 2 כבעל זכות החכירה בתת חלקה 41 בכפוף לתשלומי מיסים, אגרות ושאר תשלומי חובה המוטלים על פי כל דין וכן המצאת האישורים הדרושים.
בנסיבות, מאחר ו"התאונה המשפטית" אירעה גם עקב התנהלות התובעים כמפורט לעיל, ומאחר ולא הוכח כי הנתבעת 1 הייתה מודעת למכירה הקודמת לתובעים, לא ראיתי מקום ליתן צו
ניתן היום, ח' סיוון תשע"ט, 11 יוני 2019, בהעדר הצדדים.
שירלי רנר