לטענת הנתבעים, לתובעות אין ולא יכולה לקום כל עילה ישירה כלפי הנתבעים 3-6 באופן אישי. כך וראשית, לטענתם, אין מקום להטיל אחריות אישית על ווהב בהינתן שאינו אלא עובד (מנכ"ל) של החברה הישראלית, לא לקח כל חלק במשא ומתן אל מול התובעות לגבי השקעה בחברה (חברת האם של החברה הישראלית), לא הטעה אותן ולא הציג כלפיהן מצגי שווא, וכן לא ערך את המסמכים שהציג בפני התובעות ונסמך על המידע בהם בתום לב מוחלט. בדומה, לטענת הנתבעים, אף בנבנישתי שהינו יו"ר החברה, לא הציג כלפי התובעות כל מצג שווא, לא ניסה להטעותן וכל המידע שמסר להן בפגישות עמו, נסמך על הדו"ח הרבעוני שהיה קיים בחברה שעל בסיסו התנהלה במהלך עסקיה הרגיל. אשר לגוטמן, טוענים הנתבעים כי הוא אמנם ניהל את המשא ומתן מול יסעור, ואולם זאת בנוגע לפרטי העסקה בהיבט המסחרי בלבד. לטענתם, גוטמן מעולם לא נפגש עם זלצמן ובארינבוים בתקופה שקדמה לחתימת מסמכי ההלוואה וממילא לא מסר להם כל "מצגים" אודות מצבה הכלכלי של החברה. לסיום, טוענים הנתבעים כי גם רוזנברג לא נכח באף אחת מהפגישות שהתקיימו עם התובעות, ומשכך קל וחומר, כי לא הציג להם מצגים כלשהם, לא ערך אף אחד מהמסמכים בהם עסקינן בהליך דנן וכל מעורבותו הסתכמה בהעברת מסמכים באופן טכני.
נוסף על כך, טוענים הנתבעים כי גוטמן ורוזנברג, היו בעלי מניות בחברה, אך לא נושאי משרה בה, לא היו מעורבים בניהול השוטף של החברה ומשכך לא היה בידם לערוך ביקורת או לאמת את הנתונים הכלולים במסמכים שהועברו לתובעות, אלא שהם נסמכו על המידע שנמסר מהחברה בתום לב ומתוך הנחה שהמידע מדויק (כפי שאכן היה לטענתם).
לאחר ששקלתי את טענותיהם של הנתבעים, אין בידי לקבלן.
כך וראשית, גם אם אלך עם הנתבעים כברת דרך ואקבע כי לא היה בכוונת הנתבעים 3-6 להטעות את התובעות, הרי שאין הדבר מהווה סוף פסוק בשאלת אחריותם וזאת, בהינתן שניתן לראות במצגיהם מצגי שווא, המקימים כנגדם עילה בגין רשלנות, גם ללא כוונה וככל שמתקיימות בהתנהלותם יסודות עוולת הרשלנות.
יתרה מכך, מתוך הראיות כפי שהוצגו וכפי שפורטו, עלה שלכלל הנתבעים 3-6 הייתה ידיעה בדבר מצבה האמיתי של החברה. כך, כפי שפורט בהרחבה בסעיף 66 לעיל לפסק הדין, הנתבעים 3-6 היו מיודעים באופן שוטף בדבר מצבה של החברה. בכלל זה בנבנישתי שימש כיו"ר פעיל של החברה, עם גישה לבנק וכן ישב בשני הדירקטוריונים של החברה. והב שימש כמנכ"ל החברה הישראלית, שהיה זה אשר דיווח באופן שוטף על הביצועים של החברות. נוסף על כך גוטמן קיבל את דו"חות ה- P&L באופן שוטף, היה מעורה במצבה של החברה ואף היה בעל זכות חתימה בחשבון החברה. ורוזנברג בעצמו אישר כי בעלי המניות (ובכללם גם הוא) קיבלו דיווח פעם בחודש על הביצועים. עיננו הרואות- כלל הנתבעים קיבלו דיווחים שוטפים בדבר מצבה של החברה.