פסק דין
לפני תביעה עיקרית במסגרתה עותרות התובעות להשבת כספים אשר לטענתן לוותה מהן הנתבעת 1 , לחילופין להשבת כספים אלו מפאת בטלות ההסכמים אשר נכרתו בין הצדדים, הואיל ואלו נכרתו תוך הטעייה, מצגי שווא ותרמית ובנוסף, לחיוב הנתבעים כולם בנזקי התובעות הנובעים ממצגים אשר הוצגו להן על ידי הנתבעים. ומנגד תביעתה הנגדית של הנתבעת 1 כנגד התובעות וכן, כנגד אבנר יסעור, במסגרתה עותרת הנתבעת 1 לשיפוייה בגין הנזקים אשר נגרמו לה כפועל יוצא מהתנהלות הנתבעים שכנגד ובכלל זה בפרט, כפועל יוצא ממחדלם של אלו להעביר לידי הנתבעת 1, כספי השקעה נוספים עליהם הוסכם לטענתה.
כהערה מקדימה אציין כי, כאמור פסק דין זה נסב הן על התביעה והן על התביעה שכנגד, יחד עם זאת, לשם הנוחיות בלבד ומבלי שיהא באמור בכדי לשנות אילו מהנטלים המוטלים על מי מהצדדים, ההתייחסות בפסק דין זה, באופן כללי, תהיה אל התובעות בתביעה הראשית כאל "התובעות" ואל כלל הנתבעים בתביעה הראשית (וביניהם גם הנתבעת 1 שהיא התובעת שכנגד) כאל "הנתבעים".
מבוא;
1. התביעה הראשית נסבה על סך 800,000$ אשר הועבר על ידי התובעות- בחלקים כפי שיפורטו להלן - בהתאם למוסכם עם הנתבעת 1:
התובעת 1 – חברת יסעור פרו בע"מ, אשר כמנהלה ובעליה הוא מר אבנר יסעור (להלן: "יסעור") – העבירה סך של 300,000$.
התובעת 2 – חברת פייס בע"מ, אשר אף היא בבעלות וניהול יסעור - העבירה סך של 100,000$.
התובעת 3- חברת סילברובוים אחזקות בע"מ, אשר בעליה ומנהלה הוא מר בארינבוים צביקה (להלן:"בארינבוים") – העבירה סך של 59,000$.
התובעת 4 – חברת מן קפיטל ניהול בע"מ, המצויה בשליטת מרק זלצמן (להלן: "זלצמן") שהוא כלכלן בהשכלתו (ראו תצהירו בסעיף 1) – העבירה סך של 67,000$.
אציין כי כלל התובעות הן חברות פרטיות העוסקות בהשקעות, אשר רובן מאוגדות בישראל וזאת, למעט התובעת 2 המאוגדת באיי הבתולה הבריטיים.
2. התביעה הראשית הוגשה כנגד ששה נתבעים:
הנתבעת 1 - I Option Group Ltd שהיא גם התובעת שכנגד (להלן: "החברה"), היא חברה המאוגדת תחת חוקי מדינת קפריסין אשר הפעילה, במועדים הרלוונטיים לתביעה, פלטפורמה מקוונת למסחר באופציות בינריות וזאת, במסגרת אתר אינטרנט בשם www.ioption.com..
הנתבעת 2 – אי. אופשן ( 2010) בע"מ (להלן: "החברה הישראלית"), היא חברה פרטית המאוגדת בישראל, והיא חברת בת בשרשור של החברה. יוער, כי במהלך ההליכים המשפטיים התנהלו הליכי פירוק כנגד הנתבעת 2 (פר"ק 25317-11-13) וביום 29/1/19 (כעולה מהנספח לסיכומי התשובה שהוגשו על ידי התובעות), ניתן פסק דין המורה על חיסול חברה זו ומשכך, נמחקה הנתבעת 2 מההליך.
הנתבע 3- מר ירדן רוזנברג (להלן: "רוזנברג");
הנתבע 4 – מר מיכאל גוטמן (להלן: "גוטמן");
הנתבעים 3- 4 שניהם - אזרחי ישראל, בעלי מניות בחברה ונמנים על מייסדיה.
הנתבע 5 – מר רון בנבנישתי (להלן: "בנבנישתי") – הוא אזרח ישראל אשר שימש, במועדים הרלוונטיים לתביעה כיו"ר דירקטוריון החברה.
והנתבע 6 – מר סמי ווהב (להלן: "ווהב") – שימש במועדים הרלוונטיים לתביעה כמנכ"ל החברה הישראלית.
3. אין עוררין כי בשנת 2012, נוצר - בין יסעור לבין גוטמן, אשר הייתה להם היכרות מוקדמת ויחסי ידידות - קשר במסגרתו הוצע ליסעור ובאמצעותו לתובעות, להשקיע בחברה.
4. בהמשך לקשר האמור ולאחר משא ומתן שהתנהל בין הצדדים, נחתמו ביום 22.5.13 על ידי הצדדים שני מסמכים. במאמר מוסגר אציין כבר עתה כי הצדדים חלוקים בשאלה מדוע נחתמו המסמכים במתכונת כפי שנחתמו ואולם, אינם חלוקים כי במועד זה נחתמו שני המסמכים להלן:
המסמך האחד הוא מסמך אשר הוכתר כ"הסכם הלוואה" ("Loan Agreement") (המסמך צורף, בין היתר, כנספח 16 לתצהיר יסעור וכמוצג 14 לתיק המוצגים מטעם הנתבעים) במסגרתו נקבע כי התובעות מעמידות לחברה הלוואה בסך 800,000 דולר (סעיף 1 להסכם) והחברה מחויבת להשיב את ההלוואה עד ליום 20/6/13 (סעיף 2 להסכם ההלוואה) (להלן: "הסכם ההלוואה");
המסמך השני הוכתר כ"מכתב כוונות" LOI – Letter of Intent)) (להלן: "מכתב הכוונות") (המסמך צורף, בין היתר, כנספח 17 לתצהיר יסעור וכמוצג 15 לתיק המוצגים מטעם הנתבעים) במסגרתו נקבע כי הוא מגלם את תנאי הבסיס של כוונת התובעות להשקיע בחברה ויחד עם זאת, צוין בו מפורשות כי הוא לא מחייב ("non-binding" – סעיף 1 למכתב הכוונות) וכן, כי עסקת ההשקעה תצא לפועל בכפוף לכריתת הסכם מפורט. בהקשר זה האחרון נקבע בסעיף 4 למכתב הכוונות כי:
"The proposed transaction including the issuance of Company's securities to the Investors and the shareholders loan to be provided by the Investors to Company contemplated herein will be made pursuant to a binding agreement and related documentation to be mutually agreed and executed by the parties, reflecting the terms and conditions of this LOI, and containing additional provisions customary in transactions of this type and appropriate conditions of closing (including representations and warranties, conditions, and covenants as are customary for a transaction of this type) ("Definitive Agreement"). The parties will make their best bona fide efforts to sign the Definitive Agreement and consummate the transaction contemplated hereunder within 30 days from the date of this LOI ("Closing")."
בין התנאים אשר צוינו במכתב הכוונות נקבע כי בגין השקעה בסך 800,000$ יוקצו לתובעות מניות בשיעור של 11.436% מהון החברה וכי סכום זה יחשב כהלוואת בעלים של התובעות, כבעלות מניות, לחברה (סעיף 5 למכתב הכוונות). עוד נקבע כי התובעות תשקענה סכום נוסף של 560,000$. לאור חשיבותו להמשך, יובא הסעיף הדן בתוספת השקעה זו (סעיף 6 למכתב הכוונות) כלשונו:
" In addition to the Total Loan Amount, Investors shall have the option, but except as set forth below not the obligation, for a period of 12 months as of the Closing ("Option Period") to provide Company with a second shareholders' loan, subject to the terms and conditions of the Definitive Agreement, on the same repayment terms set forth above, in an aggregate amount of US$560,000 ("Option"). Upon exercising of the Option by Investors, Company shall issue to the Investors, in addition to the Investors' Shares, an amount of Company's Ordinary Shares, constituting as of the date of the Closing 6.564% of the Company's share capital on a fully diluted basis (i.e. an amount that together with the Investors' Shares shall constitute 18% of the Company's share capital on a fully diluted basis, as of the date of closing). Unless Option has been previously exercised by Investors, in the event that during the Option Period, the majority of the members of Option Group listed below ("Qualified Members") shall determine in good faith that the Company's operation requires for the infusion of the Option amount, then upon providing of the Company's written request, signed by more than 50% of the Qualified Members, Investors shall exercise the Option (or any part thereof not previously exercised) under the same terms and conditions set forth above. For the purpose of this Section 6 Qualified Members shall consist of (i) Mr. Mike Gutman; (ii) Mr. Adi Shefaram; (iii) Mr. Jordan Rosenberg; (iv) Mr. Shay Ben-Izehak; (v) Mr. Avner Yassur; and, (vi) Mr. Zvika Barinboim."
5. לאחר חתימת המסמכים כמפורט לעיל, הועבר על ידי התובעות, לפי החלוקה אשר פורטה בסעיף 2 לעיל, סך 800,000$. הסכום הועבר ברובו ישירות לחשבון הבנק של החברה וזאת, למעט סך 341,000$ אשר הועבר לחשבון החברה הישראלית.
6. במאמר מוסגר אציין כי קודם לחתימה על המסמכים דלעיל, מימש מר עמית בוהנסקי (אחד מבעלי המניות הקיימים בחברה) (להלן:"בוהנסקי"), אופציה אשר ניתנה לו לבצע השקעה נוספת בחברה בסך של 350,000$ כנגד מניות ביחס של מניה אחת לכל 80,000$. כספי ההשקעה של בוהנסקי הועברו בסמוך ליום 12/5/13 (ראו מסרון מיום 12/5/13 שהועבר מגוטמן ליסעור- נספח 12 לתצהיר יסעור).
7. אין חולק כי ביום 26/6/13, פנה ב"כ התובעות אל החברה בדרישה להשבת ההלוואה אשר הועברה בהתאם להסכם ההלוואה ואשר מועד פירעונה, בהתאם לאותו הסכם, חל ביום 20/6/13 (המכתב צורף כמוצג 20 למוצגי הנתבעים).
8. במענה לפנייה זו, השיב ב"כ החברה ביום 1/7/13, כי בד בבד עם הסכם ההלוואה נחתם בין הצדדים מכתב הכוונות במסגרתו נקבע כי סך 800,000$ אשר הועבר, לא הועבר כהלוואה אלא כהשקעה בחברה, תוך אופציה להשקעה נוספת בסך 560,000$. עוד נטען בתשובה זו כי היה ברור לצדדים שמדובר בהשקעה וכי לא קיימת אפשרות להחזר ההלוואה. משכך, נדחתה הדרישה להשבת סך 800,000$.
9. בהמשך לתכתובת דלעיל, הוחלפו בין הצדדים מכתבים נוספים ובכלל זה, מכתב מיום 15/7/13 מאת ב"כ החברה- עו"ד רוזנברג - במסגרתו נדרשה השלמת ההשקעה בחברה בסך 560,000$, תוך שצוין כי התנהלות התובעות מסבה לחברה נזקים כבדים ואף עשויה להביאה לכדי סגירת פעילותה (מוצג 23 למוצגי הנתבעים).
יחד עם זאת, לא הצליחו הצדדים להגיע לכדי פתרון או הסכמה ומשכך, הוגשה התביעה ובעקבותיה גם התביעה שכנגד של הנתבעת 1 כנגד התובעות ויסעור.
טענות הצדדים בקצירת האומר; -
10. לטענת התובעות, בלב התיק עומדים מצגי שווא אשר הציגו הנתבעים לתובעות והטעיה אשר הטעו אותן, אשר לאורם הן אמנם התכוונו להשקיע בחברה, בשלב ראשון סך 800,000$ ובשלב שני- ככל שיהא בכך צורך או ככל שהן תבקשנה לממש אופציה אשר ניתנה להן – סך 560,000$. אלא, שלטענתן ראשית, המשא ומתן בין הצדדים לא הבשיל לכדי הסכם השקעה מחייב ובכלל זה בפרט הואיל וטרם הסתיימו בדיקות הנאותות לחברה. משכך, לטענת התובעות, כשלב ביניים ובנסיבות כפי שתפורטנה להלן, הסכימו התובעות להלוות לחברה סך 800,000$ - אשר התובעות זכאיות להשבתו וזאת, הואיל והגיע מועד פירעון ההלוואה ולא נחתם בין הצדדים הסכם השקעה מחייב. יתרה מכך, לטענת התובעות, כפי שכבר צוין, כוונתן להשקיע בחברה התבססה על מצגים הנוגעים למצבה של החברה, כפי שהוצגו להן על ידי הנתבעים 3-6, מצגים אשר התחוורו כמצגי שווא שהוצגו להן בזדון או למצער ברשלנות. לטענתן בנסיבות אלו, הרי שבין אם נכרת בין הצדדים הסכם הלוואה ובין לו הבשיל המשא ומתן בין הצדדים לכדי הסכם מוגמר (טענה המוכחשת על ידי התובעות), ממילא נפלו פגמים בכריתת המערכת ההסכמית בין הצדדים, באופן אשר יש בו בכדי להוביל לבטלותה ולזכות התובעות בהשבת הכספים אשר שולמו על ידן. יתרה מכך, לטענתן, בנסיבות בהן נמסרו להן מצגי השווא על ידי הנתבעים 3-6 באופן אישי, הרי שיש מקום לחייב גם אותם בשיפוי התובעות בגין נזקיהן העומדים על מלוא הסכום אשר הועבר לחברה. התובעות מוסיפות וטוענות כי כנגד רוזנברג אף קיימת להן עילת השבה מכוח עשיית עושר ולא במשפט וזאת, הואיל והתחוור כי מיד לאחר העברת הכספים על ידן לחברה, משך זה, כהשבת הלוואה קצרת מועד אשר ניתנה על ידו לחברה, סך 200,000$.
זאת ועוד, לטענת התובעות מתוך הכספים אשר הועברו על ידן, אמנם הועבר סך 341,000$ לידי הנתבעת 2 ואולם, לטענתן החברה והנתבעת 2 פעלו באופן משותף כגוף אחד, ללא אבחנה בין בעלי תפקיד ופעילות ומשכך יש לראותן כגוף אחד לעניין האחריות להשבת הכספים למול התובעות.
11. ביתר פירוט טוענות התובעות כי המצגים אשר הוצגו להן על ידי הנתבעים, היו שהחברה היא חברה פעילה בתחום האופציות הבינאריות, אשר החברה הישראלית משמשת ה"זרוע הביצועית שלה"; כי החברה עומדת לפני הליך הסדרת פעילותה בקפריסין בהתאם להנחיות ה – CySec ( Cyprus Securities and Exchange Commission - רשות ניירות הערך הקפריסאית) ולשם הסדרת פעילותה היא נדרשת להפקיד סך 200,000 אירו; כי שווי החברה עומד על בין שבעה וחצי לשמונה מיליון דולר; כי החברה מרוויחה מידי חודש סך של כ- 100,000$; שלחברה, במועדים הרלוונטיים, סך של 1.3 מיליון דולר- מתוכו סך 600,000$ מוחזק על ידי סולקים ויתרתו מצויה בחשבון הבנק של החברה וכן, כי עובר להעברת הכספים על ידי התובעות, הלווה גם בוהנסקי לחברה סך של 350,000$, קרי שסך כל הכספים אשר היו בידי החברה, במועדים הרלוונטיים קודם לתשלום אשר בוצע על ידי התובעות, עומד על 1.65 מיליון דולר; שכנגד הזכויות בסכום זה, קיימות הלוואות בעלים בסך של 1.65 מיליון דולר והלוואות לזמן קצר בסך של 100,000$ ו - 328,015 ₪ . נוסף על כך, התובעות מודות כי אמנם הובהר שמתוך הכספים המצויים בחשבון הבנק של החברה יש להפריד כספים שבבעלות לקוחות החברה ואולם, לטענת התובעות, מהאופן בו הוצג נושא הפרדת כספי הלקוחות, השתמע כי כספי הלקוחות מהווים רק חלק מהכספים המצויים לטובת החברה בבנק – קרי, שיש בידי החברה די כספים על מנת להפריד את הכספים השייכים ללקוחותיה.
12. לטענת התובעות, המצגים הוצגו להן בעל פה על ידי הנתבעים 3-6 וגם בכתב ותימוכין להם ניתן למצוא בתכתובות ובמסמכים אשר הועברו להן על ידי הנתבעים. בכלל זה, בפרט מתמקדות התובעות בשני מסמכים מרכזיים אשר הועברו להן על ידי הנתבעים – האחד, דו"ח אשר הוצג כדו"ח רווח והפסד של החברה (profit and loss להלן: "דו"ח ה P&L"), אשר בו מופיעה מפורשות שורה המוגדרת כ"Net deposit/Gross profit" – קרי רווח גולמי, ממנו נוכו הוצאות החברה וכן, שורה המוגדרת כ: "Net operating income(loss)" ובה תוצאה המהווה חיסור סכום ההוצאות מסכום הרווח הגולמי כפי שהוגדר, באופן שיש בה מצג ולפיו היא מגלמת לכאורה את רווחיה התפעוליים של החברה נטו. לטענת התובעות, מתוך שורת הרווח לאחר הוצאות כפי שהוגדר במסגרת דו"ח ה – P&L, עולה מצג של רווחים העומדים על למעלה מ – 100,000$ בחודשים פברואר ומרץ 2013, הסמוכים להתקשרות בין הצדדים. המסמך השני, הועבר ביום 13/5/13 על ידי רוזנברג לב"כ התובעות – עו"ד אודי כנען (להלן: "עו"ד כנען") וכותרתו:"Ioption Debts &Assets updated to 30/4/2013", קרי מדובר במסמך המתיימר להציג את הנכסים והחובות של החברה ובמסגרתו פורטו כחובות רק החובות לבעלי מניות בסך של 1.65 מיליון דולר וחובות בגין הלוואות קצרות מועד בסך של 100,000$ ו - 328,015 ₪ ומנגד פורטו הכספים המצויים בידי החברה (בחשבון הבנק או אצל סולקים) בסך כולל העומד על 1,310,000$. התובעות מוסיפות וטוענות כי במסמך הלוואי להעברת מסמך זה הובהר כי ההלוואות לבעלי המניות כולן מתייחסות להלוואות הבעלים של בעלי המניות אגב השקעתם בחברה. נוסף על כך הובהר כי: "please note that some of these funds will be segregated as clients' funds once we start operating under the regulated regime" – מצג, אשר לטענת התובעות נובע ממנו כי רק חלק מהכספים המצויים בבנק מהווים כספי לקוחות. אשר להלוואות לטווח קצר הובהר כי מדובר בהלוואות ש:"have been granted by some of the shareholders from time to time due to cash-flow needs" – מצג אשר לטענת התובעות אין בו בכדי לגלות את המצב האמיתי ולפיו באופן שיגרתי הועברו הלוואות קצרות טווח לשם המשך פעילותה של החברה.