על אף האמור, קרי על אף שהנתבעים ידעו את מצבה של החברה לאשורו – הרי שכל אחד מן הנתבעים 3-6 הציג מצגי שוא – הן באופן אקטיבי והן משלא גילה נתונים אמיתיים אשר היו ידועים לו ואשר מפאת היותם מהותיים, חלה עליו חובה לגלותם. לחלופין ובאשר לחלק מהמצגים, הוצגו המצגים באופן רשלני ומבלי שהנתבעים בדקו את האם מדובר במצגים נכונים.
כך וראשית- כפי שנסקר בסעיף 60 לפסק הדין, גוטמן העביר ליסעור ביום 19/4/13, הודעת דואר אלקטרוני בה בישר על פתיחת סבב קצר של השקעה לפי שווי חברה של "שמונה מיליון דולר". מצג שווא זה, בדבר שוויה של החברה, העביר גוטמן גם בהודעה מיום 2/5/13 אליה צורפה טבלת ההחזקות המעודכנת של החברה. נוסף על כך גוטמן נכח בפגישה בחודש מרץ 2013, בה נכחו גם בנבנישתי ווהב במסגרתה – כפי שנקבע על ידי בסעיף 61 לעיל - הוצגו על ידי הנתבעים נתונים ולפיהם החברה במגמת עליה, רווחית, פעילותה במשך הרבעון מגלמת רווח שנתי של למעלה ממיליון ₪, היא נעדרת חובות ונדרשת להון לשם הרחבת פעילותה. אציין כי מתוך עדותו של גוטמן אשר הובאה לעיל בסעיף 67 עולה ברורות כי גוטמן היה מודע למצבה של החברה ובכלל זה כי היה לה חוב מתגלגל כלפי לקוחותיה וכן, לאופן בו התנהלה- קרי לכך שעשתה שימוש בכספי לקוחותיה על מנת לכסות הוצאותיה. נוסף על כך, כפי העולה מסעיף 74 לפסק הדין לעיל ומעדותו של גוטמן אשר הובאה בו, גוטמן ידע כי לחברה ניתנו הלוואות קצרות טווח כחלק מהתנהלותה השוטפת.
בנוגע לרוזנברג, הרי שרוזנברג היה זה אשר העביר ביום 7/4/13 את הודעת הדואר האלקטרוני המוזכרת בסעיף 66 לפסק הדין, אליה צורף דו"ח ה P&L המעודכן. זאת ועוד, רוזנברג היה זה אשר העביר ביום 9/5/13, כפי שפורט בסעיף 69 לפסק הדין את דו"ח הנכסים וההתחייבויות, דו"ח אשר כלל מצגי שווא באשר למצבה של החברה ואשר רוזנברג עצמו ידע- כפי שעולה ברורות מהקבוע לעיל - כי הנתונים בו אינם מלאים ובכלל זה בפרט, כי אינו כולל את החוב של החברה כלפי לקוחותיה. בהקשר זה, אף הוספתי וקבעתי לעיל, כי הערתו של רוזנברג, המתייחסת לחוב הלקוחות, כפי שהובאה במסגרת הודעת הדואר האלקטרוני אליה צורף הדו"ח, לא זו בלבד שלא היה בה בכדי להוות גילוי של מידע כנדרש בדבר חוב הלקוחות, אלא שהיה בה אף בכדי להטעות, הואיל ונובע ממנה כי יש בידי החברה די כספים על מנת להפריד את כספי הלקוחות מתוך נכסיה. בהקשר לדו"ח זה, הנני מוצאת לציין כי רוזנברג העיד שלא ידע באופן מלא מה הם חובותיה של החברה אל מול נכסיה וכן, כי לא ידע מה היה סכום החוב ללקוחות. יחד עם זאת, אינני סבורה כי יש בכך בכדי לפוטרו מאחריות וזאת, ראשית בהינתן שכפי שפורט לעיל, רוזנברג היה מעודכן בדבר מצבה של החברה באופן שוטף. יתרה מכך, כפי שפורט בסעיף 70 לעיל, דו"ח הנכסים וההתחייבויות הועבר במענה לפנייה של עו"ד כנעני לשילוב מצגת בדבר חובותיה של החברה בהסכם, עובדה אשר יש בה בכדי לבסס את הקביעה ולפיה הוצג מצג שמדובר בדו"ח כולל. זאת ועוד, הנני סבורה כי ככל שאמנם לא היה בידי רוזנברג מידע מדויק באשר לחובות ובפרט לחוב כלפי הלקוחות, היה עליו לציין זאת מפורשות ולא להעיר הערה אשר משתמע ממנה כי די בכספים המצויים בחברה בכדי לכסות את חובות הלקוחות (לעניין זה ראו בהרחבה האמור בסעיף 71 לעיל לפסק הדין). בהקשר זה, הנני סבורה כי ככל שאמנם רוזנברג לא ידע אם המידע שבידו נכון, היא הנותנת שהיה עליו לנהוג בזהירות בהצגת המידע ומשלא עשה כן, נהג ברשלנות.
נוסף על כך, כפי שפורט לעיל בסעיף 74 לפסק הדין - רוזנברג היה זה אשר העמיד לחברה שורת הלוואות קצרות טווח אשר אחת מהן, שניתנה עובר לחתימה על המסמכים, כלל לא גולתה לתובעות. בנסיבות אלו, הרי שברי כי היה לו מידע בדבר תלות החברה בהלוואות קצרות טווח והתנהלותה השיגרתית בהקשר לכך. יחד עם זאת, לא גילה זאת רוזנברג לתובעות.