יש לציין כי אמה של המערערת, הגב' ציפי רפאלי, הכחישה בעדותה כי יזמה את הכתבה, אך אישרה כי "סביר להניח" שהאמור בכתבה אינו נכון (ראו ע' 108 ש' 19-22 וכן ש' 25-26).
--- סוף עמוד 17 ---
66. בנסיבות המתוארות לעיל בהתייחס הן לאותה "הסכמה בשתיקה" והן למצגי המערערת בפני פקיד השומה, כמו גם בהתחשב בכלל לפיו כל שנת מס עומדת בפני עצמה ואין פקיד השומה כבול בשומותיו לשנים הקודמות, אלא עליו לקבוע שומת אמת בהתבסס על הדין החל (ראו: ע"א 3266/08 סדן נ' פקיד שומה תל אביב [פורסם בנבו] (1.6.2011). השוו: ע"א 909/06 רורברג קבלנות והנדסה בע"מ נ' מנהל מס שבח מקרקעין תל-אביב [פורסם בנבו] (20.2.2008); ע"א 1167/03 טהורי נ' פקיד שומה תל אביב, פ"ד נט(1) 337 (2004)) - ראוי כי משמעותו של הסכם השומה והנפקות שיש לו ביחס לשנות המס שבערעור, תבחן מתוכו ולפי "פשוטו של מקרא" בלבד.
67. והנה, מעיון בהסכם השומה עולה שהוא כלל אינו מסדיר באופן מוצהר ומפורש את שאלת מעמדה של המערערת מבחינת התושבות, וכי עיקר טענתה של המערערת בעניין זה קשורה לכך שהכנסותיה בשנת המס 2007 התווספו להכנסותיה בשנת המס 2006 ולפיכך כי התקבלה הצהרתה באשר לשנת 2007 כי מעמדה הוא תושבת חוץ הפטורה ממס. סבורני כי בהתחשב בנסיבות המתוארות לעיל, מכאן ועד למסקנה לפיה מדובר ב"הסכם ניתוק תושבות" באופן המשליך גם על שנות מס נוספות - הדרך ארוכה.
יש לזכור כי "הקביעה כי אדם נחשב תושב חוץ או תושב ישראל אינה אך קביעה עובדתית, אלא לא פחות מכך מסקנה משפטית, המיוסדת על אמות מידה משפטיות לקביעת תושבות" (ראו: ע"א 4525/13 אחים דויטש תעשיות טקסטיל בע"מ נ' פקיד השומה למפעלים גדולים [פורסם בנבו] (17.08.2016) (להלן: "עניין דויטש")). ברי כי אמות מידה אלו עשויות מטבען להשתנות מעת לעת, כפי שנאמר בעניין פלוני (פסקה 24):
"אפשר להוסיף ולומר, כי במקרה דנן הדבר הוא בבחינת פשיטא, שכן מובן כי כאשר החלטות פקיד השומה עוסקות בשאלת תושבות הנישום, פקיד השומה אף לא יכול לדעת מה יהיה בשנה העוקבת. תושבות, כידוע, היא סטאטוס דינאמי ופלואידי והיא נגזרת מנתונים רבים שעשויים להשתנות משנה לשנה. נישום אינו יכול לצאת מתוך נקודת הנחה שאם הוכר כתושב חוץ בשנה אחת, הוא בהכרח יוכר ככזה גם בשנה העוקבת".
68. יתר על כן, כבר נפסק כי טענת נישום לפיה הוא קיבל "הבטחה מינהלית" שיראו בו כתושב חוץ לצרכי מס, היא הבטחה, שאפילו אם ניתנה, עשויה להיחשב כבלתי חוקית (עניין פלוני; עניין דויטש). הובהר, כי נדרשת הקפדה רבה בהענקת פטורים והקלות במס, שכן בעצם מתן פטור או הקלה לנישום ספציפי, טמונה הגדלת נטל המס על יתר הנישומים. מכאן כי רק בנסיבות חריגות תתקבל, אם בכלל, טענה למצג שכזו (עניין דויטש).