122. המערערת טענה כי יש לאבחן בין עניינה לבין המקרה שנדון בעניין אמית. לטענתה, אמית לא הקים בית ומשפחה בחו"ל, לא היה לו בית קבע במדינה אחרת, שהותו במדינות השונות הייתה אך ורק לצרכי עיסוקו המקצועי, והוא הגיע לישראל לתקופות אורכות יחסית בכל פעם.
אלא שנראה לי כי המקרה שנדון בעניין אמית יכול בעיקר ללמד כי צעירים בגילה של המערערת שטרם הקימו משפחה, שנולדו בישראל וחיו בה, הרבו לנסוע לחו"ל לצרכי עבודה ו/או למטרות אישיות, ואף שהו שם תקופה משמעותית, אך במהלך אותה תקופה המשיכו להגיע שוב ושוב לישראל לפרקי זמן שאינם מבוטלים, ובסופו של דבר אף חזרו לישראל - ייחשבו כתושבי ישראל.
מרכז חייה של המערערת ושאלת התושבות הישראלית - סיכום
123. המערערת טענה כי היא הותירה מאחוריה בישראל אך ורק "קצוות של אינטרסים", אך טענה זו אין בידי לקבל. הטענה אינה עולה בקנה אחד עם פרקי
--- סוף עמוד 48 ---
הזמן המשמעותיים ששהתה המערערת בישראל – 185 ימים בשנת 2009 ו- 131 ימים בשנת 2010, וכן אינה עולה בקנה אחד עם מכלול העדויות והאינדיקציות שפורטו לעיל, המלמדות על זיקותיה הממשיות לישראל גם בשנות המס שבערעור, באופן הקושר את המערערת לישראל והמלמד על מקום מרכז חייה בישראל. למצער יש לומר כי המערערת - אזרחית ישראלית, שנולדה וחייה בישראל, ושאינה תושבת לצרכי מס בשום מדינה אחרת - לא הצליחה להרים את נטל הראיה ולשכנעני כי זיקותיה במדינה אחרת, ככל שקיימות, הן בעוצמה כזו המסיטה את מרכז הכובד מישראל לאותה מדינה.
124. בסופו של יום בפניי נמצאת מערערת, אזרחית ישראלית ונעדרת כל אזרחות אחרת, שנולדה בישראל, חיה בישראל ויש לה משפחה קרובה בישראל. בשלב מסוים בחייה היא פיתחה קריירה בינלאומית מצליחה בתחום הדוגמנות ונסעה לצורך כך למקומות רבים ברחבי העולם. בתוך כך אף נוצרה מערכת יחסים ממושכת בינה לבין השחקן ההוליוודי ליאונרדו דה-קפריו, והיא אף התגוררה בביתו.
במקביל לכך, ועל אף הזוגיות עם אותו שחקן ועל אף הקריירה הבינלאומית שלה, והגם ששהתה פרקי זמן ממושכים בחו"ל, המערערת המשיכה להגיע לישראל פעמים רבות במהלך השנה ולפרקי זמן לא מבוטלים. בשנת 2009 שהתה בישראל 185 ימים, באופן שאף מקים חזקה סטטוטורית לפיה היא תושבת ישראל, ובשנת 2010 שהתה בישראל 131 ימים, בשני המקרים ימי שהותה בישראל הם רבים, עולים, ובכל מקרה אינם נופלים, מימי שהותה בכל מקום אחר בעולם. המערערת המשיכה לשמור על קשרים הדוקים וחמים עם בני משפחתה וחבריה בישראל. הכנסותיה של המערערת מעבודות דוגמנות ברחבי העולם הועברו לחברות זרות שבבעלותה, כאשר לא נסתרה טענת המשיב לפיה חברות אלו נשלטו ונוהלו מישראל, ולפיכך כי יש לסווגן כתושבות ישראל לצורך מס. גורמי מקצוע ישראליים, ביניהם רואה חשבון, טיפלו בענייניה. אף אביה ואמה היו מעורבים בעסקיה ותרמו לקידום הקריירה שלה. עמדו לרשותה ולשימושה של המערערת בישראל בית הוריה וכן דירה שכורה וכלי רכב שהיה בבעלותה ובשימושה.