פסקי דין

עמ (מרכז) 6418-02-16 בר רפאלי נ' פקיד שומה כפר סבא - חלק 47

10 אפריל 2019
הדפסה

"בעסקה שסגרנו בבלו סוכם שחלק מתנאי העסקה שהיא, ציפי, תקבל דירה לשכירות, ושבר שגרה עכשיו בפרויקט יו כשהיא בארץ, תעבור לחברת קנדה ישראל וזה התאים לי כי אני מסתכל על המיתוג. אמנם לא עשינו פרסום. מדי פעם שהיא באה לארץ וגרה בפרויקט W טאואר. אנחנו שילמנו 10 או 12 אלף ₪ בחודש, וזה התאים לנו, ואני ראיתי את זה כדבר טוב. גם אם בר לא הרוכשת בפרויקט בלו, עדיין אני נהנה מזה שהיא גרה בשכירות בבניין שלי, וגם מכרתי דירה בבלו וקיבלתי כסף, אז אני נהנה מהכל – לא עשיתי בהתנדבות".

134. לטענת המערערת הענקת הדירה השכורה במגדל W נעשתה בקשר לרכישת הדירה בפרויקט בלו. לצד זאת ברור כי משפחת רפאלי הייתה ערה לשימוש שעשתה חברת קנדה ישראל בשמה של המערערת לצורך קידום מגדל W (ראו עדות ציפי רפאלי, ע' 125 ש' 28 -32 וכן ע' 128 ש' 7-8 וכן ש' 17-27). כמו כן, לא ניתן כל הסבר לכך שההסכם לרכישת הדירה בפרויקט בלו נחתם כחצי שנה לאחר חתימת הסכם השכירות במגדל W, וכי לא נקבע תנאי לפיו תשלום דמי השכירות על ידי חברת קנדה ישראל, תלוי בחתימת הסכם הרכישה בפרויקט "בלו".

הנה כי כן, מימון מלוא שכר הדירה של המערערת בסך של 20,000 ₪, לחודשים נובמבר –דצמבר בשנת המס 2010, לא נעשה בלא תמורה. מנקודת מבטה של חברת קנדה ישראל קשירת שמה של המערערת למגורים במגדל W הוא בעל ערך שיווקי. משלא הביאה המערערת ראיה לסתור את האמור, ומשעה שלא מצאתי לקבל את טענתה לפיה תשלום דמי השכירות על ידי חברת קנדה ישראל עבור הדירה במגדל W, נעשה ללא ידיעתה (ראו עדות המערערת עמ' 479 ש' 9 – 33), טענה שלא הוכחה ואף מנוגדת לשכל הישר, הרי שהמסקנה המתבקשת היא כי מדובר בהכנסה של המערערת מפרסום ויחסי ציבור.

135. בשולי הדברים, אך לא בשולי העניין, אעיר כי הצדדים, כנראה בשל המשמעות הכספית הנמוכה יחסית, לא מצאו לנכון להקדיש בסיכומיהם תשומת לב רבה לסוגיה העקרונית הנוגעת למיסוי טובות הנאה בדמות הטבות כלכליות והנחות

--- סוף עמוד 54 ---

שונות, בתמורה למתן זכות לעשות שימוש בשמו של אדם מוכר, אם באופן מפורש ואם באופן משתמע (מה שמכונה "הנחת סלב"). ברי כי מדובר בסוגיה שקיימות לה השלכות רוחב משמעותיות, הראויה להיבחן בצורה יסודית. בחינה שכזו תכלול שקלול של נתונים רבים, בהם – סוג הנכס או השירות שבענייננו ניתנת ההטבה ושוויו; גובה וטיב ההטבה או ההנחה; היקף ואופי השימוש בשמו של הידוען ותקופת השימוש; קיומו של הסכם, בכתב או בעל פה, והתנאים שנקבעו במסגרתו, ככל שנקבעו; ההבנות הקונקרטיות שהושגו בין הצדדים, אם ככל שהיו. סוג ההבנות, כגון הסכמה בשתיקה או ציפייה מצד נותן ההטבה שמקבל ההטבה לא ימנע בעדו לקשור את שמו לנכס או לשירות; האם מדובר בהסדר ספציפי המיוחד לידוען מסוים דווקא או הסדר הנוגע לידוענים אחרים; ועוד. סוגיות אלו ונוספות יש להותיר לעת מצוא. בנסיבות ענייננו, די בכך שהמערערת לא עמדה בנטל לסתור את המסקנה הנובעת מהראיות שהוצגו בהקשר זה על ידי המשיב, כדי לחייבה במס בגין אותן הכנסות מעסק או ממשלח יד שלא דווחו על ידה.

עמוד הקודם1...4647
48עמוד הבא