--- סוף עמוד 7 ---
רשום בשנת 2009 רכב בישראל שהתקבל במתנה מחבר. ואולם כל אלו יחדיו אינם מאזנים, ולו במעט, את משקולות האינטרסים בחו"ל, והם משקפים מצב בו תושב ישראל עוזב את ישראל ופורם אט אט את שארית קשריו.
30. על ניתוק קשריה של המערערת ניתן ללמוד מהעובדה כי חרף העובדה שעמד לשימושה כרטיס אשראי ישראלי, עשתה המערערת שימוש נרחב פי כמה וכמה בכרטיס אשראי זר.
המערערת הייתה חברה בקופת חולים ישראלית, אך בשנים בהן עסקינן רכשה תרופה אחת בלבד בארץ ודרשה שני החזרים בלבד. אשר למעמדה מבחינת חוק ביטוח לאומי, הרי שלטענת המערערת היא אינה חייבת בדמי ביטוח, חרף דרישת המוסד לביטוח לאומי.
31. אין מניעה כי לנישום לא יהיה מרכז חיים לצרכי מס בשום מדינה. גם אם מדובר במצב נדיר, הרי שהמערערת - שבשנים המדוברות ביקרה בעשרות מקומות ברחבי העולם (בשנת 2009 לפחות ב-52 אתרים ובשנת 2010 לפחות ב-75 אתרים) - עונה על מצב דברים שכזה. קצב חייה של המערערת, שכלל מעל 100 טיסות מדי שנה, הולם היטב אדם חסר תושבות לצורכי מס.
32. גם תחת ההנחה לפיה אין אדם "חסר תושבות לצורכי מס", הרי שממכלול הנתונים עולה כי מרכז החיים של המערערת בשנות המס נשוא הערעור היה בארה"ב, ולא בישראל. עם זאת, היא אינה נחשבת כתושבת ארה"ב שכן קביעת התושבות לצורכי מס שם, מבוססת על מניין ימים בפועל.
33. המערערת ועדים מטעמה העידו על כוונותיה הסובייקטיביות לניתוק תמידי מישראל החל משנת 2006. החלטה זו כרכה יחדיו היבטים של זוגיות ותא משפחתי ושיקולים הנוגעים לפיתוח קריירה בינלאומית.
34. המערערת כלל לא ידעה אודות התשלום הנוסף ששולם בגין שכר הדירה במגדלי YOO. יתר על כן, דמי השכירות ששולמו על פי הסכם השכירות היו בתנאי שוק. אשר לדירה השכורה במגדל W, זו הוענקה לאמה כחלק מההתקשרות לרכישת הדירה בפרויקט "בלו".
תמצית טענות המשיב
35. נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע מוטלים על כתפי המערערת, והיא לא עמדה בהם ולא הוכיחה כי אינה תושבת ישראל.
--- סוף עמוד 8 ---
36. מניין הימים ששהתה המערערת בישראל בשנת 2009 הוא 185 ימים ולכן בשנה זו מתקיימת החלופה הראשונה ל"חזקת הימים" שבהגדרת "תושב ישראל" בפקודה. יתר על כן, מדובר במספר ימים רב באופן משמעותי ביחס לכל מקום אחר בעולם.
בשנת 2010, שהתה המערערת בישראל 131 ימים וביחד עם השנתיים שקדמו לה שהתה 424 ימים, שהם יום אחד בלבד פחות מהדרוש לצורך קיום החלופה השנייה ל"חזקת הימים".