לפיכך, אני רואה לנכון לאמוד את סכום הפיצוי שיש להוסיף על התמורה החוזית בגין רכיב הפרסום בקולנוע בסך של 100,000 ₪ (נכון להיום).
השידור החי באינטרנט
21. המחלוקת העיקרית בין הצדדים, שבירורה אף הצריך את רוב רובו של הזמן השיפוטי שהוקדש לשמיעת התיק, נסבה סביב שאלת מודעותה והסכמתה של בר לשידור החי באינטרנט, במהלך יום הצילומים השני, שבו צולם סרט הפרסומת.
--- סוף עמוד 16 ---
אין למעשה חולק, שהנתבעת לא "החביאה" את כוונתה לשדר שידור חי באינטרנט את יום הצילומים.
זיתן פירט בתצהירו, כי בשני ימי הצילומים פורסמו "באנרים", המודיעים על צילום סרטון הפרסומת, ועל שידור הצילומים בשידור חי באינטרנט (דוגמא צורפה כנספח ב' לתצהירו). בנוסף, מפנה זיתן לידיעות שונות שהופיעו באינטרנט, שעניינן השידור החי הצפוי (נספח ג' לתצהירו).
הבאנרים והפרסומים הקודמים מעידים אמנם שהנתבעים לא זממו להסתיר את היוזמה, אלא להיפך (שכן מה הטעם להסתיר את העובדה שצפוי שידור חי באינטרנט, שעה שיש עניין שגולשים רבים ככל האפשר ייכנסו לשידור?), אך הם כשלעצמם אינם יכולים להוות תחליף להסכמה חוזית מסודרת. האם הייתה כזו?
השידור החי אינו חלק מהחוזה שבין הצדדים
22. אין מחלוקת שעניין השידור החי באינטרנט לא נכלל בצורה מפורשת ומוסכמת בהסכם. הוא גם לא עלה כלל לדיון במהלך המשא ומתן.
לא יכול להיות אחרת, שהרי הרעיון לשידור כזה, החדשני והראשוני באותה תקופה, "הבריק" במוחו של מי מאנשי סאני או משרד הפרסום שלה במהלך ישיבה משותפת במועד כלשהו לאחר חתימת ההסכם. כך, לדברי זיתן עצמו:
"כב' השופט: סליחה רגע, אדוני יכול לזכור מתי הרעיון של שידור ישיר עלה לראשונה ומי העלה אותו?
ת: לא יכול להגיד לך מתי זה עלה, אבל בד"כ דברים כאלה קורים מהרגע שאתה מתקרב למועד של הצילומים, ישבנו עם משרד יחסי הציבור, אני לא זוכר כבר מי העלה את זה ואמרנו" או.קי, בואו ננסה לראות איך אנחנו מייצרים עניין סביב כל המהלך... אולי נעשה תהליך שעד היום אולי לא עשו אותו, נצלם ב= making of ונעלה בו בעצם תמונות של הצילומים של הצילומים... אתה עושה את זה בצורה, בלייב, בשטח, שבר הולכת מקצה לקצה, אנשים זזים, ההוא מנקה, זה אוכל, הכל נעשה באקט מאוד בלייב, לצלם את המציאות...
עו"ד מילר: למה לא ציינתם את זה בחוזה? למה לא ציינתם שידור חי? 3 מילים, זה הכל?
ת: בגלל שברמת יחסי הציבור, ברגע שהתקדמנו לקראת הצילומים, כשהזמן עבר מזמן החתימה ועד הצילומים, יצרנו בעצם כל זמן את יודע, מחשבות ודיונים והתדיינות איך אנחנו בעצם ממנפים ובונים את כל המהלך הזה, ובסופו של דבר החלטנו שזה רעיון טוב, שנולד בזמן העבודה, בסמוך לצילומים עצמם, זה לא משהו שחשבנו עליו" (עמ' 343 – 344 לפרוטוקול; ההדגשות שלי – א.ז.).