ת: כן.
ש: אתה עשית סקר כמה קהל יוצא לקנות פופקורן ושתייה?
ת: בוודאי שלא.
...
עו"ד מילר: תאמר לי, קהל שבוי לא קיים בטלוויזיה וברדיו, נכון? בטלוויזיה אנחנו יכולים לעבור ערוצים, רדיו אנחנו יכולים לעבור תחנות או לכבות.
ת: נכון".
(עמ' 559 - 560 לפרוטוקול).
דובב אה לנכון לתת תוספת של 5% מהתמורה החוזית בגין הפרסום בקולנוע, זאת בנסיבות שבהן לקולנוע הוקדשו 3% - 4% מתקציב הפרסום של סאני. לשיטתו, התוספת צריכה להיות פרופורציונלית למחיר התמורה החוזית הכוללת. לפיכך, הוא מציע תוספת של 2,500$ (עמ' 564 - 566 לפרוטוקול).
אעיר, כי עקרונית קהל הצופים בקולנוע הוא קהל "שבוי" ביחס לזה הצופה בטלוויזיה בביתו, אך עם זאת, מוכרת גם התופעה של צופים אשר מאחרים להגיע, או כאלה אשר מעדיפים במכוון להיכנס לאולם הקולנוע באיחור מה, דווקא כדי לא לצפות בפרסומות.
19. התובעת עצמה טוענת בתצהירה, כי הפרסומת הוקרנה במשך תקופה של 33 יום, לכל הפחות פעמיים ביום, אם לא למעלה מכך, כך שבסך הכל הוקרן סרט הפרסומת למעלה מ- 7,000 פעם בבתי
--- סוף עמוד 15 ---
הקולנוע. היא דורשת פיצוי בסך 700,000 ₪, לפי 100 ₪ בגין כל הקרנה. לחלופין, היא דורשת סך כולל של 900,000 ₪.
בחקירתה הנגדית נשאלה בר מדוע לא הוצג חוזה התקשרות כלשהו, שבו שולמה תמורה לפי מספר הפעמים שהפרסומת שודרה בקולנוע, והיא השיבה כי כאשר מוסכם מבעוד מועד על כך שהפרסומת תהיה בקולנוע, אין צורך בכך, מאחר שמוסכם על תשלום כולל, אך כאשר העניין אינו מוסכם מבעוד מועד, התחשיב שלה לגיטימי (עמ' 193 לפרוטוקול).
לאחר מכן שאלתי את בר, מהו הסכום הראוי, לדעתה, במקרה שבו בשלב המשא ומתן היא הייתה מבקשת לקבוע את המחיר הראוי בהסכמה, ומהו הסכום המקובל להערכתה עבור רכיב הפרסום בקולנוע. בר השיבה, כי עבור הקרנת הפרסומת בקולנוע בארץ, היא הייתה מבקשת כ- 50,000$ - 60,000$. כשנשאלה האם הכוונה לשנת 2006, והאם התמורה זהה לזו שהייתה מבוקשת היום, השיבה כי אלו הסכומים המבוקשים בגין שידור הפרסומת בקולנוע, ולמיטב ידיעתה בישראל מדובר באותם הסכומים (עמ' 194 לפרוטוקול).
20. במצב דברים זה ובנסיבות שפרטתי לעיל, לא ראיתי מקום לקבוע פיצוי מעין-עונשי משמעותי, לאחר שקבעתי שמדובר אמנם בתוספת לא מוסכמת להסכם, אך כזו שנבעה מאי הבנה. נתתי דעתי לדעות המומחים וליתר העדויות בעניין זה, והגעתי למסקנה, שלו הנושא היה נכלל מראש במשא ומתן, לא היו הצדדים מכפילים את התמורה החוזית מ- 50,000$ ל- 100,000$ רק בגין הוספת המדיה הקולנועית לקמפיין. עם זאת, יש לקחת בחשבון את השיקולים של שימוש בסרטון בקולנוע ללא הסכמה, עמדות המומחים, החלק היחסי של המדיה המדוברת וכיוצ"ב.