"... אם הייתי יודעת שבתוקף יחסי הציבור החבר'ה שמגיעים לשאול אותי שאלות לראיין אותי בוחרים לעשות את זה בשידור חי, זה לא בשבילי להחליט אם מותר או לא. אם הייתי יודעת שמצלמים אותי במשך כל היום לאתר שבבעלותו של אותו בן אדם שמשלם לי בשביל משהו אחר לגמרי... לא הייתי מסכימה והייתי עוצרת את הצילומים והייתי עוזבת את הסט. לחלוטין." (עמ' 602 לפרוטוקול).
התובעת נשאלה גם לגבי ההבחנה שקיימת, מבחינתה, בין צילומי השידור החי לבין צילומי סרטון ה"making of":
"עו"ד ברהוד: ...אז אני שואל את הגברת בר רפאלי אם היא הייתה מודעת לזה שמתעדים כל רגע ורגע במהלך ימי הצילומים.
ת: בתהליך ה-making off?
ש: ה- making off,
ת: כן.
ש: ואת גם שיתפת פעולה עם אותו צוות צילום נכון?
ת: כן...ביום של הסטילס שלא ידעתי שהם אמרו לי ואז הסכמתי מטוב לבי...
ש: וביום השני לא שיתפת איתם פעולה?
ת: לא. שיתפתי.
ש: שיתפת גם ביום השני. ואת יודעת שהצילומים האלה אמורים להיות זה צילומים שמגיעים לשידור, נכון?
ת: לאחר עריכה ולאחר סגירה של הרבה מאוד קטעים וצמצום לכדי כמה דקות של סרטון של making off כמו שהוא אמור להיות, כן".
--- סוף עמוד 23 ---
(עמ' 607 לפרוטוקול).
31. עדותה של התובעת הייתה עקבית וקוהרנטית והותירה רושם אמין ואותנטי. אני מקבל את עדותה, שלפיה לא הייתה מודעת לפרויקט השידור החי, ומבחינתה הסובייקטיבית, הסרטון היחיד שצולם, באופן רציף, הוא ה"making of", וזאת בנוסף לצילומי ראיונות (העתידים לעבור עריכה) לצורך יחסי ציבור.
32. האם ציפי ידעה אחרת?
בדומה לבתה, גם ציפי טוענת כי היא כלל לא הייתה מודעת לצילומים, המועברים בשידור חי. בתצהירה מיום 31/3/11 טוענת ציפי, כי בשלב מסוים במהלך יום הצילומים הבחינה בתה בצלמים נוספים שנכחו במקום, אך נאמר לה שמדובר בהמשך צילומו של הסרט "making of", ורק לאחר שהסתיימו הצילומים לסרט הפרסומת, התברר לה דבר קיומו של סרטון השידור החי.
בעדותה, הבהירה ציפי את מצב ידיעתה באותה עת: "... התקשרו אליי, דיברתי עם הבן שלי, דיברתי עם כמה אנשים, אמרו לי רואים אותך באינטרנט, רואים את בר באינטרנט, אמרתי בסדר, באותו יום צילמו אותנו ליחסי ציבור, אין סיבה שלא יראו אותנו באינטרנט. לא עלה על קצה קצהו של דעתי ששידרו אותנו חי live את בר במצבים מביכים, במצבים נוראיים, בלי צנזורה, לא היינו נותנות יד לזה. זה נוגד כל אתיקה מקצועית של דוגמנית" (עמ' 54 לפרוטוקול).