38. הנתבעים מנסים להיבנות מאינדיקציות נוספות המעידות, לשיטתם, על כך שבר ואימה היו אמורות להיות מודעות לשידור החי.
כך, לדוגמא, מפנים הנתבעים לכך ששדרן השידור החי, מושיק גלאמין, שידר באופן אינטנסיבי מסט הצילומים, תוך שציין שמדובר בשידור חי (בהקשר זה, מפנים הנתבעים לתקליטור 4). הנתבעים טוענים, כי אין זה מתקבל על הדעת שבמיוחד ציפי, אשר הסתובבה כל אותה עת בקומת הביניים, המקום שממנו שודר השידור החי, לא שמעה הכרזות חוזרות ונשנות אלה.
בחקירתה הנגדית נשאלה בר על כך והשיבה: "... אבל הבעיה העיקרית פה זה שחשבתי שמושיק גלמין נמצא מטעם יחסי ציבור, לא שהוא משדר אותי בשידור חי במשך כל היום לאן שאני לא הולכת מה שאני לא עושה, באתר שבמקרה בבעלותו של אילן בן-דב, רק, אז גם אם שמעתי משהו על אינטרנט על שידור חי וראיתי את מושיק גלמין בתור מנחה, הגיוני שהוא יהיה שם כי מותר ליחסי ציבור להיות על הסט. פשוט לתקופה מוגבלת" (עמ' 600 לפרוטוקול).
אציין, כי הסבר זה רלוונטי גם לגבי מהות הדברים שאמרה בר לכתבת ערוץ הבידור, בעת שנשאלה לגבי ההמולה הקיימת במקום, ובכללה "השידורים החיים".
בנוסף, בר טוענת כי היא אינה זוכרת האם שמעה את הדיווח של זיתן ש"האינטרנט קרס", אך בכל מקרה, גם אילו שמעה את הדברים, היא לא הייתה מסיקה מכך שהיא משודרת בשידור חי כל היום (עמ' 601 לפרוטוקול). הדברים יפים גם לגבי ציפי.
--- סוף עמוד 29 ---
אני סבור שאכן, מטבע הדברים, בתוך הפעילות הרבה שאפיינה את יום הצילומים לסרט הפרסומת, והמולת האנשים והתקשורת סביב הצילומים, קשה אף לצופה מן הצד להבחין ביישום טכנולוגיה חדישה ולא מוכרת אז כדוגמת שידור חי באינטרנט, ובייחוד כך לגבי בר עצמה, שהיא הדוגמנית הניצבת במרכז הפרסומת ובלב ההתרחשות, ועסוקה בעניינים שונים הקשורים להופעתה בסרט הפרסומת. גם כאן, הדברים יפים גם לגבי ציפי.
39. טענה נוספת של הנתבעים, קשורה לעיתוי העלאת טענותיה של בר לגבי השידור החי.
אין מחלוקת, כי במכתב מיום 4/12/06, מטעמה של התובעת (נספח י"ב לתצהירה מיום 31/3/11), בו הועלו טענות שונות לגבי הקמפיין הפרסומי, לא אוזכרו הנזקים הנטענים שנגרמו בעקבות השידור החי, ועצם קיומו של השידור החי אוזכר רק במכתב מאוחר יותר, מיום 26/12/06 (נספח י"ח לתצהיר זיתן).
בר הסבירה זאת בחקירתה בכך שהדבר נובע מתוך ניסיון שלא לפגוע בקמפיין, ובמטרה למנוע נזק חמור יותר (עמ' 168 - 171 לפרוטוקול). הסבר זה מתקבל על הדעת, ומכל מקום, איני סבור שנקודת הזמן שבה הועלו הטענות הרלוונטיות לענייננו רחוקה מהעיתוי הרלוונטי לשידור החי עצמו, באופן המפחית ממשקלן.