6. מכאן ואילך המשיכו ההתכתבויות בין הצדדים, עד שביום 11/3/08 פנה בא כוחה של בר לחברת סמסונג בקוריאה (נספח ח'1 לתצהיר ציפי מיום 25/9/11), תיאר את ההפרות הנטענות, ובסופו של דבר, סיכם וטען:
"I would be much obliged to bring it to your knowledge that Ms. Refaeli is insisting upon the prosecution of her rights, but before she applies to court, she is again prepared to have talks in an attempt to reach an amicable settlement".
7. במסגרת ההליך הוגשו מטעם התובעת מספר תצהירים שלה, של אמה, ושל אביה, מר רפאל רפאלי (להלן: "רפאל"). כן הוגשו מטעמה מספר חוות דעת: חוות דעת בתחום הפרסום, של מר יגאל בראון (להלן: "בראון"); חוות דעת בתחום יחסי הציבור, של גב' אורית ושדי (להלן: "ושדי"); חוות דעת בתחום הפרסום בקולנוע, של מר איציק כץ (להלן: "כץ"); חוות בתחום האינטרנט, של מר יואב בלום (להלן: "בלום"). כולם העידו בפניי, כמו גם שני עדים נוספים שזומנו מאוחר יותר לבקשת התובעת, מר גיא בורודה (להלן: "בורודה") ומר ליאור הר-לב (להלן: "הר-לב").
הנתבעים הגישו אף הם מספר תצהירים: תצהיר של זיתן; תצהיר של מר אילן בן דב, יו"ר ומנכ"ל משותף של חברת האם של סאני (להלן: "בן דב"); תצהיר של מר שלומי מינץ (להלן: "מינץ"); תצהיר של רו"ח אלי נח (להלן: "נח").
כן הוגשו שתי חוות דעת בתחום הפרסום של מר אלי דובב (להלן: "דובב"). בנוסף, במסגרת הדיונים, נשמעו עדויותיהם של מר רון קפלן (להלן: "קפלן") ומר עודד קדושים ("קדושים").
עילת התביעה – מסגרת נורמטיבית
--- סוף עמוד 5 ---
8. דמותם של דוגמנים, קולם, גופם ושמם הם נכסיהם הפרטיים, ואיש אינו רשאי לעשות בהם שימוש מסחרי, שלא בהסכמתם וללא תמורה. נכסים אלה זכאים להגנה. לכל דוגמן או דוגמנית, גם אם הם בוחרים לחשוף את עצמם לפרסום כלשהו, יהא הנרחב או החושפני ביותר, במדיה כזו או אחרת, יש זכות שלא ייעשה שימוש בנכסים פרטיים אלה מעבר למה שסוכם וללא הבעת רצון מפורש מצדם.
גם חריגה מהסכמות קיימות, בדבר היקף השימוש המותר בנכסים אלה, תהווה פגיעה בהם, פגיעה המצדיקה פיצוי כספי (ראו והשוו: ע"א 8483/02 אלוניאל בע"מ נ' מקדונלד [פורסם בנבו] (30/3/04)).
בפסק הדין בת"א (מחוזי י-ם) 6157/04 דוד ("הכי טוב") דבש נ' אדלר חומסקי ורשבסקי [פורסם בנבו] (18/9/08) קבע כב' השופט יוסף שפירא (כתוארו אז) כי בנסיבות של שימוש לא מוסכם, העילות הרלוונטיות הן העילה של עשיית עושר ולא במשפט והעילה של הפגיעה בזכות הפרסום, וכי כאשר מדובר בזכות, שבאופן תיאורטי ניתנת לרכישה בדרך לגיטימית, הרי שיש לבסס את קביעת הפיצויים על קריטריון "שווי השוק".