37. במקרה הנדון, לא התרשמתי כי פרישתו של הנתבע מהמו"מ נעשתה בחוסר תום לב, כך גם עלה מחקירתו כאשר נשאל מדוע למעשה כך החליט " כי החלטתי שאני לא מעוניין להיקשר לעסקת מכירה משום שהעבודה שלי התרסקה, אין לי פרנסה מזה שנים רבות אני סובל עם אשתי שיש לה מחלת נפש חמורה.. סכיזופרניה, ותחת לחצים במשך כל השנים האלה עוד להתעסק עם הדבר הזה לא יכולתי להמשיך אותו, לכן הפסקנו ולא המשכנו לא יכולת להמשיך יותר..." (עמ' 34 שורה 16), וגם "תחת לחץ לא עושים עסקה".
38. לא מצאתי כל מניע נסתר או פסול בפרישתו של הנתבע מהמו"מ; הוא לא מכר את דירתו לאחר; לא נעשתה כל השבחה בנכס; הנכס עדיין עומד ריק ולא הושכר. אם מי מהצדדים נקט בטקטיקה פסולה במו"מ הרי מדובר בתובעים שהודיעו כי בכוונתם לרכוש נכס אחר. לפיכך – אין לי אלא לקבוע שהפרישה מהמשא ומתן אינה נגועה בחוסר תום לב.
סוף דבר
39. בין הצדדים התנהל משא ומתן שלא הבשיל לכדי הסכם מחייב; אין מקום להורות על אכיפת הטיוטה הסופית ואין מקום לקבוע כי פרישתו של הנתבע מהמשא ומתן נעשתה בחוסר תום לב. משכך, דין התביעה להידחות. התובעים ישלמו לנתבע הוצאות משפט בסך של 15,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. בנוסף ישיבו התובעים לנתבע את הוצאות ההקלטה והתמלול שנשא בהן.
40. המזכירות תשגר את פסק הדין לידיעת הצדדים ובאי כוחם.
ניתן היום, כ"א תמוז תשע"ט, 24 יולי 2019, בהעדר הצדדים.
חנה פלינר