32. בנוסף לכל הסעדים, נאמר בסעיף 128 לכתב התביעה כי התובע טוען שיש לחייבת את הנתבע באופן אישי להשיב לקופת החברה את הכספים כשכ"ט עו"ד לב"כ החברה בהליך תביעה נגזרת.
33. התובע עותר לכך שמי שיחוייב בתשלום מלוא שכר טרחתו של ב"כ התובע והוצאות המשפט של התובע, יהיה הנתבע שיחוייב בכך באופן אישי, וכי הסכום שייפסק ישקף את המאמץ הניכר שנדרש מהתובע ומבאי כוחו, הן בשל היקף מעשיו של הנתבע, והן בשל התועלת שנזקפה לחברות בגין ניהול ההליך של התביעה הנגזרת והתיק העיקר בתביעה האזרחית (סעיף 129).
ג.2 כתב ההגנה של הנתבע 1
34. בהליך זה – מיוצג מיכה לוי על ידי עו"ד אשר אקסלרוד וכן ע"י עו"ד ציפי אוחנה-קפש, כאשר החברות מיוצגות על ידי משרד עורך דין אחר (אם כי היה קשר ביניהם).
35. כתב ההגנה של נתבע 1, מיכה, שהוגש ביום 23.3.2016, משתרע על פני 39 עמודים, 194 סעיפים, ואשר התזה המרכזית שבו היא הכחשה טוטלית של הנטען בכתב התביעה ובקשה לדחותו מכל וכול תוך חיוב התובע בהוצאות הנתבע ושכ"ט עו"ד (סעיף 194 לכתב ההגנה).
36. לעניין טענת התובע כי הנתבע השתלט על החברות, הוסבר בהרחבה כי החברות נקלעו לקשיים וכי התובע הפקיד את החברות בידיו של הנתבע, כאשר זו החלטה הטובה ביותר בחייו, ורק הנתבע בכישוריו כי רבו הצליח להוציא את החברות מהקשיים הרבים שהיו לחברה.
37. מאידך גיסא נטען כי התובע הוא זה שאסף ראיות ואיים על הנתבע עוד לפני טענותיו בדבר פרוץ הסכסוך ביוני 2013.
38. הכותרת של הפרק הבא של כתב ההגנה של נתבע 1 הוא "התובע 'חטף' את אימו ואינו מאפשר לנתבע לפגוש אותה".
--- סוף עמוד 14 ---
39. לאורך הפרק השלישי של כתב ההגנה נטען כי עובדיה לוי ז"ל היה המנהל היחיד שהביא את החברות לשגשוג ולהצלחה, וכי לאחר מותו כאשר החברות התנהלו על ידי כל בעלי המניות הן התדרדרו לעברי פי פחת, ורק לאחר שניהול החברות נמסר לנתבע הוא שיקם אותן וגם נאלץ להתמודד עם הליכים משפטיים בין בעלי המניות, שאף הם פגעו בחברות. לגרסת הנתבע, התובע החליט להפסיק את עבודתו ופעל לקידום יוזמות פרטיות שלו. בסיום פרק זה נטען בסעיף 69, כי הנתבע היה ער לכך שהתובע הכריז עליו מלחמת עולם ולכן התחנן הנתבע בפני התובע להעביר את חילוקי הדעות לבוררות מוסכמת, אך התובע התנגד לכך.
40. בהתייחסות לכתב התביעה נטען כי אין מקום לאישור התביעה הנגזרת. כמו כן עדת הנתבע היא כי שכרו היה מוסכם והתנהגות התובע היא כזו שאינה מתיישבת עם כך שלא ידע על שכרו של הנתבע. בכל מקרה שכרו של הנתבע היה שכר סביר וראוי.