152. על רקע זה נאמר בסעיף 3 לכתב ההגנה של הנתבעות – החברות, כי הן תפעלנה כדי לשטוח בפני בית המשפט את מלוא היריעה, כד לאפשר לבית המשפט להכריע בדבר זכאותו של התובע לקבל הפרשי שכר, בשים לב לנסיבות הספציפיות של התיק (סעיף 3).
153. בפרק שכותרתו "התיישנות עילת התביעה", נטען כי, לכאורה, חלה התיישנות על התביעה, שכן, מדובר על 7 שנים התיישנות, אך לדעת החותמים על כתב ההגנה, התביעה שכנגד "חוסה בצילו של סעיף 4 לחוק התיישנות, הקובע כי לא תתקבל
--- סוף עמוד 32 ---
טענת התיישנות בתביעה שכנגד העוסקת באותן סוגיות בהן עוסקת התביעה העקרית" (סעיף 4 סיפא). יחד עם זאת, ולשם זהירות, מציינות הנתבעות כי אם בית משפט יגיע למסקנה כי התביעה שכנגד שונה מענייני התביעה המקורית, כי אז דרישת מיכה לקבלת הפרשי שכר התיישנה, וכי יש לדחות את התביעה על הסף (סעיף 5 לכתב ההגנה של הנתבעות 2-5 לכתב התביעה שכנגד).
154. במסגרת התייחסות פרטנית לטענות שבכתב התביעה, מסכימות החברות שמיכה נטל את מיגון החברות על כתפיו לאחר פטירת אביו המנוח עובדיה לוי ז"ל וכי הנתבעות היו שקועות בקשיים כלכליים והודות למהלכים העסקיים שביצע מיכה הוא הצליח להצעיד את החברות לחוף מבטחים. בהמשך לכך נטען כי מאחר והנתבעות היו שרויות במשבר כלכלי עמוק, לא עלה בידיהן לשלם לתובע שכר המתגמל את מיכה בצורה ראויה עבור עבודתו, וכי השכר שקיבל בפועל באותה תקופה היה נמוך משמעותית מהשכר הראוי למנהל במעמדו (סעיפים 6 ו-7). בהמשך לכך נטען כי גם במשברים קודמים נהגו בעלי המניות לפאר את מיכה על האופן שבו ניהל את הנתבעות וחילץ אותן ממשבר (סעיף 9).
155. החברות אינן מכחישות את הסעיפים 10 עד 16 לכתב התביעה שכנגד, ובהמשך מסכימות הנתבעות לתיאור הכללי של מיכה ביחס למה שאירע, כולל הפתרונות שהגיע בדבר מניותיהם של הדודים ובכך הגדילו, הלכה למעשה, בעלי המניות האחרים את שיעור החזקתם בחברות (סעיף 21).
156. גם הרעיון של הסבת חלק מבית המלון לדיור מוגן היה של מיכה ורעיון זה הכניס לקופה כספים רבים שאיפשר לחברות לפרוע הלוואות שהן גייסו לצורך ביטול הליכי הכינוס (סעיף 23).
157. לעניין מעמדו של מיכה – מבהירות החברות כי כל בעלי המניות הסכימו פה אחד וללא כל הסתייגות למסור למיכה את מלוא סמכויות הניהול בחברות, במעמד דומה למעמד שהיה לאבי המשפחה, עובדיה לוי ז"ל, טרם מותו (סעיף 25).
158. לעניין הטענה של מיכה בכתב התביעה כאילו איציק עזב את העבודה בחברות, נטען בסעיף 31 לכתב ההגנה של החברות כי איציק "בחר מיזומתו [צ"ל: מיוזמתו] לסיים את עבודתו בנתבעות לטובת הקמת מיזמים פרטיים. הנתבע פתח את העסק תוך שהוא שוכר משרדים ומעסיק עובדים."