235. לדברי ב"כ התובע, לימים, משנתפס בקלקלתו, החל מיכה לבצע בקדחתנות "הנדסה לאחור" של הסכומים, בסיועם של רו"ח בן פורת ויהודיוף, ובהינף יד הפך את שכרו האמיתי והמדווח מכ-42,000 ₪ ברוטו בחודש 05/2013, לכ-114,000 ₪ ברוטו בחודש 06/2013 (סעיף 134 לסיכומי התובע).
236. ב"כ התובע מוסיפים ואומרים כדלקמן (סעיפים 135-138; ההדגשות והקווים במקור):
"135. מעבר להיקפן הכספי האדיר של גניבות אלו, שהסתכמו ביום פרוץ הסכסוך בלמעלה מ-6,880,087 ₪ (במונחי עלות לחברות), הרי שגניבות אלו, ואופן הסתרתן לאורך השנים, מהווים אינדיקציה בעלת משקל ממשי להתנהלותם של מיכה ועושי דברו בחברות – רו"ח בן פורת ורו"ח יהודיוף...
--- סוף עמוד 48 ---
136. כפי שנראה להלן, הגניבות אינן מצדיקות רק את מתן הסעד של השבת הכספים לחברות.
מהות הפעולות והיקפן, כמו גם ניסיונות הטיוח וההעלמה של המעשים, הן בזמן אמת והן בדיעבד – מביאים למסקנה חד משמעית, לפיה מיכה הפר כמעט כל חובה בסיסית החלה עליו: חובות תום הלב כלפי איציק וכלפי החברות; חובותיו כשלוח וכנאמן של איציק, וחובותיו כנושא משרה (מנכ"ל ודירקטור) ובעל מניות בחברות.
משכך, המסקנה היחידה והמתבקשת הינה, כי מיכה אינו רשאי להמשיך ולנהל את החברות ולשמש כדירקטור וכנושא משרה בהן.
137. עוד עולה מכך, כי במעשיו פעל מיכה לקפח את איציק, באופן הבסיסי והעמוק ביותר, ומשכך איציק זכאי לסעדים להסרת הקיפוח...
138. מסקנה נוספת העולה מן האמור הינה, כי לא ניתן לאפשר את המשך העסקתו של רו"ח בן פורת כחשב החברות, ואת רכישת שירותיו של רוה"ח יהודיוף – ונדרש להפסיקם לאלתר...".
237. וזו הכותרת של תת הפרק הבא של סיכומי התובע: "קו פרשת המים – חודש 06/2013 – גילוי (חלק) מגניבותיו של מיכה מהחברות".
238. במשך עשרות שנים, היו יחסיהם של מיכה ואיציק יחסי קרבה ואמון מלאים. איציק כיבד והעריך את מיכה, שכזכור נתפס בעיניו כתחליף לאביו ז"ל, נתן בו אמון מלא ותמך בכל פעולותיו כמנהל החברות ובכלל. השניים לא היו רק שותפים עסקיים, אלא גם, ובעיקר – אחים וחברים (סעיף 140 לסיכומי התובע).
239. לאחר שקיבל איציק מרו"ח בן פורת מידע שלא היה ידוע לו (סעיפים 141-146 לסיכומי התובע), כאשר שהה מיכה, כהרגלו, בחו"ל, שב מיכה ביום 9.6.2013, כאשר איציק אסף אותו משדה התעופה. ביום למחרת, נפגש עמו איציק ההמום, בניסיון לברר האם דבריו של רו"ח בן פורת אמנם נכונים. במסגרת הפגישה, העביר מיכה לעיונו של איציק, לראשונה, את טיוטת הסכם העברת המניות, במסגרתה ניסה מיכה "להגניב" את אחיזתו במניות ההנהלה, לדורות הבאים (סעיף 147 לסיכומי התובע).