בנוסף "שכלל" מיכה את הגרסה ועיבה אותה בפרטים נוספים, בהתאם לראיות שהוצגו לו באותו השלב.
בנוסף להסכמה "מימים ימימה", שהתגבשה עוד בשנים בהם האם טובה וכל האחים היו בעלי מניות, ואשר לפיה מיכה זכאי לשכר חודשי בסך 60,000 ₪ נטו; הרי שלאחר שאיציק עזב את תפקידו בחברות, בשנת 2006, הוסכם בין השניים כי מיכה יהיה זכאי לשכר חודשי זהה (60,000 ₪ נטו), ובנוסף – למשיכה בסך 30,000 ₪, בנוסף למשיכותיו של איציק.
מיכה טען, בנוסף, כי לא רק שאיציק ידע כי שכרו של מיכה עומד על 60,000 ₪ נטו לחודש – אלא שאיציק אף הודה בכך במפורש בפני נותני השירותים של החברות – רוה"ח יהודיוף ובן פורת.
באשר לאופן ולהיקף בו נמשך "השכר המוסכם", שינה מיכה מגרסתו בתצהיר מיכה I, וטען, לראשונה, כי בעוד שבמרבית השנים עד לשנת 2008 לא נמשך "השכר המוסכם", ומיכה נאלץ לעבוד "לילות כימים" בעבור "פרוטות", הרי ש"בשנים האחרונות מצבן התזרימי של המשיבות [החברות] הוטב, והחל משנת 2008 משולם לי, בדרך כלל, השכר המוסכם. ואולם, לא כל השכר ששולם לי הפועל גולם כשכר עבודה. חלק מהשכר נרשם כהלוואה לזמן קצוב עד אשר יתאפשר לגלמו כשכר עבודה בכרטסת בעלי המניות המשותפת של מיכה ואיציק לוי (טובה), בצורה כזו שבכל חודש התקבול הנטו הסופי שלי (משכורת מגולמת + משיכה על כרטיס בעלים משותף), הייתה מגיעה ל-60,000 נטו" (סעיף 42 לתצהיר מיכה II).
את הסיבה לרישום העיוותים כאמור בכרטסות – לו אמנם היה מדובר "בשכר המוסכם" – תירץ מיכה באומרו כי "מטרת רישום השכר באופן האמור הייתה להיטיב את מצבן הפיננסי והתזרימי של החברות והרישום בכרטסת המשותפת לבעלי המניות נועד לשקף את העובדה שמדובר בתשלום שכר עבודה (כלומר, חוב של המשיבות [החברות] כלפי) ולא משיכה פרטית שלי" (ראה סעיפים 430-435 לסיכומי התובע).
--- סוף עמוד 85 ---
388. עמדת ב"כ התובע ביחס לגרסה זו היא, כי גם גרסה זו הינה בדויה – מתחילתה ועד סופה, וזאת משלושה טעמים עיקריים:
א. "השכר המוסכם" אינו מוסכם.
ב. בניגוד להצהרתו החגיגית של מיכה, לפיה "בכל חודש התקבול הנטו הסופי שלי... הייתה מגיעה ל-60,000 נטו", הרי שמיכה לא משך 60,000 ₪ נטו בחודש אחד. גניבותיו התפרסו להן, בזמן ובמרחב, על פני תקופות שונות, והתבצעו בסכומים שונים ברמה החודשית (ואף השנתית) (דוגמאות לכך מובאות בסעיף 438 לאורך עמ' 89-90 לסיכומי התובע).
גם מיכה הבין, במהלך חקירתו הנגדית בהליך האישור, כי הגרסה בדבר "המשיכה החודשית הקבועה" קרסה בקול גדול, והוא שינה את הגרסה וטען כי בחישוב שנתי הכספים מסתכמים לסך של 720,000 ₪ נטו (12 * 60,000 ₪); אך, גם גרסה זו רחוקה מהאמת. שכן אין שנה אחת בה מיכה קיבל סכום של 720,000 ₪ נטו, מכל המקורות להם ערך "הנדסה לאחור", בדיעבד, כמקורות למשיכת ה"שכר המוסכם".