ג. אין כל קשר בין מצבה הפיננסי או התזרימי של חברה, לבין החבות לתשלום המס על משכורת. כעולה מעדותו של רו"ח מור, היעדר דיווח על שכר וניכוי מס במקור, הינה עבירה פלילית בהתאם לפקודת מס הכנסה, ואף מיכה עצמו הודה, כי אי גילום המס עלה כדי עבירה פלילית על הוראות פקודת מס הכנסה, ומשכך הוא היה מחויב לעשות זאת.
ד. קיימת סתירה מהותית בגרסתו של מיכה ביחס לאי תשלום המס על השכר "המוסכם"; כך, בעוד שבתצהיר I טען מיכה כי לחברות לא הייתה אפשרות כלכלית לשלם את שכרו במלואו, הרי שבתצהיר II טען מיכה, כי ההסוואה נעשתה על מנת "להיטיב" את המצב הפיננסי של החברות. בין כך ובין כך, באותן השנים בדיוק, בהן לחברות "לא הייתה אפשרות לשלם את המס", או שדחיית המס נועדה "להיטיב את מצבן התזרימי" של החברות, מיכה לא היסס מלנסוע לחו"ל, ולחייב את החברות במאות אלפי שקלים, לגרסתו – לצורך "איתור נכסים", וזאת כאשר נסיעות אלו, לכאורה למטרת איתור נכסים, לא הניבו ולו רכישת נכס רעוע אחד על פני הגלובוס. כמו-כן, מיכה קנה נכס חסר כל ערך (חוות החלומות); וכן מיכה חילק הלוואות למקורבים ולחברים. למען השלמת התמונה יצוין, כי גם בגרסה זו, השלישית במספר של מיכה, לא נזכרה כלל הפגישה משנת 1994 ואף לא "הסכמות השכר" הנטענות שהתקבלו במסגרתה. ובלשון ב"כ התובע "כנראה שמיכה עדיין סבר, כי הפתקאות משנת 1990-1991 – עדיפות..." (סיפא של סעיף 444).
--- סוף עמוד 86 ---
ה. כזכור, בשלב זה טען מיכה לראשונה, כי איציק הודה בפני עושי דבריו של מיכה – רוה"ח יהודיוף ובן פורת – כי הוא מסכים לשכרו של מיכה, בסך 60,000 ₪ נטו. גם רוה"ח בן פורת ויהודיוף החרו-החזיקו אחרי מיכה, והצהירו, תחת אזהרה, כי הם שמעו מאיציק על ההסכמות שהיו בינו לבין מיכה, לפיהם מיכה יהיה זכאי לשכר בסך 60,000 ₪ נטו. אך שתי גרסאות אלו הינן כוזבות, ועומדות בניגוד לדבריהם של רוה"ח יהודיוף ובן פורת, מזמן אמת, בחודשים 06/2013-07/2013. נזכיר, כי בשלב בו הוגשו תצהירי מיכה I ו-II (כמו גם תצהיריהם של רוה"ח בהליך האישור), טרם נחשפו הקלטות של השיחות מתאריכים 14.6.2013 ו-7.7.2013, בהן רו"ח בן פורת ורוה"ח יהודיוף לא איזכרו, ולו בשפה רפה, כי קיימות בין מיכה לבין איציק הסכמות על סך 60,000 ₪ נטו. ההפך הוא הנכון, שכן במסגרת השיחה מיום 14.6.2013 אמר רו"ח בן פורת לאיציק "תשמע, הוא [מיכה] אמר, הוא אומר, שיש לך איתו הסכם שהוא מקבל 15 אלף דולר בחודש נטו... אני לא יודע מאיפה זה בא ואם יש הסכם או אין הסכם". גם במסגרת השיחה מיום 7.7.2013, רוה"ח יהודיוף ובן פורת לא העלו על דל שפתיהם את הטענה לפיה איציק איזכר – בנוכחותם – את "הסכמות השכר" בינו לבין מיכה. מהדברים שנאמרו על ידם עולה, באופן פוזיטיבי, כי אין כל שחר לטענה לפיה השניים שמעו מאיציק שהוא מסכים לכך ששכרו של מיכה יעמוד על 60,000 ₪ נטו בחודש. אילו היה ממש בגרסתו של מיכה – ושל רוה"ח יהודיוף ובן פורת – הדבר הפשוט, הטבעי והמתבקש בשיחה זו היה, כי השניים יאמרו לאיציק, כשהוא נתון בסערת רגשות ומלין על שכרו של מיכה – "על מה יש לך להלין, הרי בעבר אמרת לנו שאתה מסכים לשכרו של מיכה ואף שלמיכה מגיע שכר גבוה מכך"!! למותר לציין, כי הדברים לא נאמרו – לא בשיחה מיום 14.6.13 ולא בשיחה מיום 7.7.13 (סעיפים 436-453 לסיכומי ב"כ התובע).