32. נתתי דעתי גם לטענת התובע לפגיעה בזכויותיו מאחר שלא קוים הליך שימוע בטרם הוּצאה הודעת הגירעון. הנתבעת ציינה לעניין זה כי אין הוראת חוק המחייבת עריכת הליך שימוע לפני הוצאת הודעת גירעון לפי חוק מסים עקיפים. עוד טענה הנתבעת כי במהלך חקירתו של התובע ברשות, ביום 16.7.2015, הוצגה לו חשבונית מאייר שהועברה מגרמניה בערך של 51,400 אירו ונתבקשה התייחסותו לכך (עמוד 5 להודעת התובע, שורות 114 ואילך) ומשכך, ספק אם יש ממש בטענת התובע כי לא הבין בגין מה הוּצאה הודעת הגירעון חודשיים לאחר מכן.
בשים לב לכך שמדובר במקרה שבו הנתבעת אישרה, לאחר בדיקה, את המחיר שעליו הצהיר התובע, והחליטה בהסתמך על נתונים חדשים שהובאו בפניה לשנות את קביעת המחיר – יתכן שנכון היה לשקול קיום הליך שימוע, אף בהיעדר חובה בחוק. ברם, בנסיבות העניין, לא מצאתי כי נפגעה זכותו של התובע, משניתנה לו האפשרות לשטוח את מלוא טענותיו במסגרת הליך זה ומשאלה נבחנו בזהירות המתבקשת ותוך שהובא בחשבון כי לא נתקיימו הליכי ערר או שימוע קודמים (השוו לע"א 8669/07 צ.ד.א. אחזקה ושירותים בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ, פסקה י"ג (29.12.09)).
טענות נוספות
33. התובע העלה שורה של טענות נוספות: נטען כי הנתבעת לא הציגה את כל תיק החקירה שבידיה, על אף בקשות חוזרות ונשנות מטעמו; כי תיק החקירה הוסתר במכוון על ידי הנתבעת וכי יתכן שהיו בו ראיות אשר יכול והיו מסייעות לו; כי הנתבעת הפלתה את התובע לעומת מקרים דומים אחרים, שבהם הגיעה להסדרי פשרה המיטיבים עם התובעים שם; כי התובע עומד בסעיף 3 לחוק מסים עקיפים; וכי אין לחייב את התובע במרכיב קנס הפיגורים שבהודעות החיוב, שכן אין בחומר הראיות כדי להצביע על זדון בהתנהלותו בכל הקשור להצהרתו, שנסמכה על מחירון הרכב והחשבונית המקורית, כמו גם בשל העובדה שלא ניתנה לתובע כל הזדמנות להצדיק עמדתו ולהסבירה לפני מועד הודעת הגירעון.
לא שוכנעתי כי יש ממש בטענות אלה.
34. לעניין הטענה כי לא הוצג בפני התובע תיק החקירה במלואו – הנתבעת הצהירה כי "כל חומר החקירה בעניינו של התובע הוצג ואף הוגש על ידי הנתבעת בתצהיריה – חקירת התובע, חקירות אחיו, יגאל, חקירת מר בן צבי, מנהל מערכות המידע בחברת אלאלוף וחקירת חברו של התובע, מר גיורא אלון. מעבר לכך אין עוד חומרי חקירה בעניינו של התובע" (סעיף 42 לסיכומי הנתבעת. גם החוקר תמיר, ציין בחקירתו כי "נראה לי שכל מה שבתיק החקירה נמצא פה" – עמוד 45 לפרוטוקול, שורות 6-5). לאור האמור, לא שוכנעתי כי זכויותיו של התובע נפגעו כתוצאה מהסתרה (מכוונת) של חומרי חקירה כאלה ואחרים.