175. ב"דנ"א מרום", מפנה כב' השופט מצא למבחן הגיונה של הצוואה. על-פי מבחן זה, בכדי לקבוע האם הצוואה משקפת את רצונו האמיתי של המצווה, יש לבחון האם הצוואה סבירה על-פי הבנת השופט את הגיונו של המצווה. השופט יוכל לבחון זאת באמצעות הראיות המובאות לפניו:
"מן הראיות הבאות לפני בית-המשפט, במסגרת הדיון בתוקפה של הצוואה, קרוב שתצטייר בפניו תמונת חייו של המצווה עובר לכתיבת הצוואה, קשריו החברתיים, ערכיו והעדפותיו; ויעלה בידו לבדוק אם הצוואה, מנקודת מבטו המשוערת של המצווה, נראית לכאורה הגיונית. תשובה חיובית לשאלה זו תחזק את ההערכה כי הצוואה משקפת את רצון המצווה (פרשת צוריאנו [38], בעמ' 1075 ופרשת מירסקי [22], בעמ' 159). מנגד, כאשר תוכן הצוואה נראה בלתי סביר, יש מקום לבדוק היטב את כשרות הצוואה (פרשת פרל [31], בעמ' 306)".
176. הנתבעת העלתה טענות באשר לסבירות צוואתו האחרונה של אביה המנוח ועל כך כי אינה משקפת את רצונו. טענותייה אלו התבססו על כך:
• תנאי לחתימתה על תצהיר ההסתלקות מירושת אמה היה הבטחת אביה כי בבוא העת יוריש הוא את כלל רכושו לשלושת ילדיו בחלקים שווים. כך הצהיר הוא בפניה, בפני בעלה ובפני אחיה.
• לא יעלה על הדעת כי לאחר חתימתה על תצהיר הסתלקות מירושת אמה המנוחה לטובת אביה, ינשלה אביה מירושת אמה המהווה 50% מכלל העיזבון שהותיר אחריו המנוח.
• המנוח אהב את בתו הבכורה אהבת נפש וברור כי לא היה מנשלה מעיזבונו.
• המנוח לא ביטל את היותה של הנתבעת כמוטבת בביטוחי החיים אותם הותיר, ראיה לכך כי לא התכוון לנשלה מעיזבונו.
177. הוראות סעיף 6 לחוק הירושה קובעת כך:
"6.(א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לעניני ירושה, או לבית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א, להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה.
(ב) מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.
(ג) ...........................................
(ד) הסתלקות על תנאי - בטלה.
(ה) ...........................................
178. מהותה של הסתלקות מעיזבון מנוח היא שהמחוקק אינו מכריח את היורש להיות יורש, והיורש יוכל להודיע לבית-המשפט: "אי אפשי בירושה" או במילים אחרות "אני מסתלק מחלקי", שאז רואים אותו לגבי החלק שהסתלק כי לא היה יורש מלכתחילה. לא יתכן שאדם יורש ועושה עסקות בחלקו ובכל זאת רואים אותו שלא ירש מעולם. בהתאם למהות ההסתלקות מוצדקת ומוסברת ההוראה בסעיף 6 (ד) כי הסתלקות על-תנאי - בטלה. (ראה: דנ 43/74 מוניץ נ' דקלו, ל(1) 242 {פמ"מ – 15/10/1975}).