14. ובאשר להערכת שווי המכשירים לצרכי מס קניה.
לגבי מכשירי SWAP: נקבע שבהתאם לסעיף 132(א) לפקודת המכס, המחיר הקובע הוא המחיר שבמסמכי העסקה, ולא המחיר שעליו הצהיר הספק בחו"ל, שעל כן אין משמעות למסמכי הספק. עוד נקבע שתוספת של 5% מכשירים ללא עלות, בתמורה לשחרור הספק ממתן אחריות למוצרים שסיפק וכפוף לתנאי שהמכשירים הנוספים לא ימכרו ללקוחות, היא עסקה כלכלית לכל דבר ועניין, שבה ערך הסרת אחריות הספק מגולם במחיר המכשירים שסופקו ללא תמורה.
מכאן הסיק בית משפט קמא כי אף שלפי הוראת סעיף 132(ב)(1) לפקודה, במקום שבו קיימת הגבלה על מכירת הטובין או השימוש בהם לא חלה הוראת סעיף 130(1), עדיין בענייננו חלים שניים מהחריגים שנקבעו בהוראת סעיף 132 לקיומה של הגבלה, שלפיכך ההגבלה האוסרת על מכירת מכשירי SWAP איננה בבחינת הגבלה. נקבע שמדובר בהגבלה המוטלת או נדרשת בישראל על פי דין, והיא מהווה חריג לחריג לפי סעיף 132(ב)(1)(א), וכן מתקיים החריג הנוסף כי מדובר בהגבלה שאינה משפיעה באופן משמעותי על ערך הטובין, מאחר שרק 5% מהמכשירים סופקו ללא עלות.
15. באשר למכשירי HHPP נקבעה קביעה דומה. נמצא שממדיניות הספק עולה שהזכות לרכישת מכשירים אלו קמה רק לאחר רכש של יותר מ-20 מכשירים, ולצורך קידום מכירות. משמע, הספק ראה במכירת מכשירי HHPP המשך לעסקת רכישת מכשירים רגילים. מספר מכשירי HHPP שניתן היה לרכוש היה תלוי במספר המכשירים שנרכשו קודם לכן ועד 10% מכשירים נוספים. מכשירי HHPP נועדו לקידום מכירות, עניין שממילא על כל יבואן לעשות לשם הגדלת המכירות. למעשה, רכישה של 10% מכשירים נוספים בהנחה של 50% משמעה הנחה של 5% על העסקה כולה, ומדובר בהנחה שאינה משפיעה באופן משמעותי על מחיר העסקה. לפיכך גם על מכשירי HHPP חל החריג לחריג, ואין לראות בהגבלה שהוטלה ככזו ששוללת הערכת השווי לפי שווי העסקה בפועל.
16. בית המשפט הגיע אפוא למסקנה, שיש לקבל את גישת פלאפון כי המחיר ששולם בפועל עבור מכשירי SWAP ומכשירי HHPP הוא המחיר הנכון לצורך הערכת שווים למס קניה, והצהיר כפי שהתבקש בתובענה.
עיקר טענות המכס
17. ההליך בבית משפט קמא עסק בשאלה אם יש לקבל את עמדת המכס להערכת ערך הטובין לפי סעיף 130(2) לפקודת המכס, או שמא יש לקבל את עמדת פלאפון שיש לקבוע את ערך הטובין לפי סעיף 130(1) לפקודה. שאלה זו היא בעיקרה שאלה משפטית פרשנית, וטעה בית משפט קמא עת התמקד בקביעת ממצאים עובדתיים והטחת ביקורת במכס, כאשר הדבר לא נדרש לשם הכרעה בסוגיות שבמחלוקת.