18. בית משפט קמא טעה בקבעו כי ההגבלה שהוטלה על מכשירי SWAP אינה הגבלה, מהטעם שמדובר בעסקה כלכלית במסגרת יחסים מסחריים.
19. אין תחולה לחריג לחריג הקבוע בסעיף 132(ב)(1)(ג), מאחר שההגבלות האוסרות על מכירת מכשירי SWAP, או שימוש מסחרי במכשירי HHPP, משפיעות באופן משמעותי על המחיר, כאשר המשמעות היא אספקת מכשירים ללא עלות או בהנחה ניכרת של 50%.
תכלית הפקודה היא מיסוי טובין על פי ערכם הכלכלי האמיתי, ובמקרה שבו התקבלו מכשירים במחיר נמוך משמעותית מערכם האמיתי יש לקבוע שיטת הערכה חלופית לפי סעיף 130(2) לפקודה, כפי שקבע המכס.
אין לראות בהנחה שניתנה משום הנחה מסחרית רגילה, שאחרת לא היו מוטלות הגבלות על מכירת המוצרים.
20. מדינת ישראל אימצה את הסכם גאט"ט (GATT) בתיקון מספר 15 לפקודת המכס מיום 1.1.98. בהתאם לתיקון נקלטה שיטת הערכת המחיר התואמת להסכם גאט"ט, כאמור בסעיפים 129 עד 134א לפקודת המכס. כחלק מאימוץ הסכם גאט"ט יש לפנות למקורות הפרשנות שלו, ולטענת המכס מקורות אלו תומכים בפרשנותו.
21. בית משפט קמא טעה בקביעתו כי לאור חוק הגנת הצרכן, המחייב מכירת מוצרים עם אחריות, ההגבלה שקבע הספק לגבי אי מכירת מכשירי SWAP היא הגבלה על פי דין לפי סעיף 132(ב)(1)(א) לפקודה. חלק ממחיר הטובין כולל את רכיב האחריות, ההגבלה בשני המקרים אינה נובעת מדין קיים בישראל, וגם אם החוק מחייב מתן אחריות לצרכן, אין הוא מחייב או מכתיב לצדדים עסקיים כיצד ליישם את מתן האחריות.
22. טעה בית משפט קמא עת קבע שיש לבחון את ההגבלות שהוטלו על הטובין ביחס לכלל היבוא מאותו ספק או עסקה, ולא רק ביחס לטובין שעליהם הוטלו ההגבלות. על פי פקודת המכס, יש לבחון את השפעת ההגבלה על ערך הטובין שעליהם היא הוטלה, ולא על כלל היבוא מאותו ספק. קביעת בית משפט קמא גורמת למיסוי חסר, בעוד שקביעת ערך הטובין לפי שיטת המכס תוביל למיסוי נכון, לפי ערכם הכלכלי האמיתי של הטובין, שבענייננו הוא כערכם של מכשירים חדשים.
23. בית המשפט טעה עת הסיק מסקנות באשר לאיכות או נכונות החקירה הפלילית שערך המכס. חקירה זו אינה רלוונטית להליך האזרחי שעמד בפני בית משפט קמא, ובכל מקרה לא הוגש כתב אישום נגד פלאפון ולא היה מקום להתייחס לחקירה זו. המכס מלין גם כנגד קביעות עובדתיות נוספות שקבע בית משפט קמא, וגורס כי הן לא נדרשו לתוצאה.
24. בית המשפט טעה כאשר קבע כי החלטת המכס אינה נהנית מחזקת התקינות המנהלית, מהטעם שלא צורפו דיווחי הספק למכס ההונגרי, שכן המכס זנח טענתו בעניין דיווחים אלו במהלך המשפט. בכל מקרה, אי צירוף הדיווחים יכול להוביל לכל היותר למסקנה שהדיווחים של העסקה בהונגריה אינם נהנים מחזקת התקינות, בשונה מהחלטת המכס בכללותה. הראיות שהציג המכס בבית משפט קמא עומדות בדרישת הראייה המנהלית, והוצג בסיס סביר לקבלת ההחלטה המנהלית של המכס.