25. ההוצאות שבהן חויב המכס, בסכום של 100,000 ₪, חריגות, אינן תואמות למהות ההליך ומשכו, אינן מנומקות, ומצדיקות את התערבות ערכאת הערעור.
עיקר טענות פלאפון
26. עמדת המכס מבוססת על תזה שגויה לפיה בין פלאפון לספק בוצעו שלוש עסקות נפרדות, אחת בנוגע למכשירים במחיר מלא, שנייה בנוגע למכשירי SWAP ושלישית באשר למכשירי HHPP. מדובר למעשה בעסקה אחת, שבמסגרתה נרכשו המכשירים השונים. הדבר הוכח ובית משפט קמא קיבל זאת כממצא.
27. במסגרת כל עסקה נרכשו מכשירים במחיר מלא, מכשירי SWAP ומכשירי HHPP. בנסיבות אלו ואף שחלק מהמכשירים סופקו ללא תשלום וחלק נמכרו בהנחה של 50%, למעשה מדובר בהנחה של כ-5% ממחיר העסקה הכוללת, ובדין קבע בית משפט קמא שמדובר במחיר שאינו משפיע משמעותית על מחיר העסקה, שלפיכך חל החריג הקבוע בסעיף 132(ב)(1)(ג) לפקודה.
28. המכס טוען טענות סותרות: מחד גיסא נטען שהשאלה שבמחלוקת היא שאלה משפטית, ומאידך גיסא עולות טענות רבות לעניין קביעות עובדתיות, לרבות קביעות של מהימנות. פסק דינו של בית משפט קמא מבוסס על קביעות שבעובדה ובמהימנות, ואין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים מעין אלו.
29. טענת המכס כי יש למסות טובין לפי ערכם הכלכלי, נוגדת את מטרת ההוראות שבסעיפים 129 - 134א לפקודה. מדברי ההסבר להצעת החוק לתיקון פקודת המכס עולה כי מהות השינוי שבתיקון זה היא במעבר מקביעת ערך טובין על פי שווי אובייקטיבי לקביעת ערך הטובין לפי המחיר ששולם בפועל. פסק דינו של בית משפט קמא עולה בקנה אחד עם תכלית תיקון מס' 15 לפקודת המכס, שנגזרת מתכלית הסכם גאט"ט, ובדין קבע בית משפט קמא שיש להתחשב בתכלית זו ועליה השתית את פסק דינו.
30. במאמרי הפרשנות שאליהם היפנה המכס, אין כדי להביא למסקנות השגויות שמסיק מהם המכס, להיפך, יש בהם כדי לתמוך בעמדת פלאפון.
31. טענת המכס כי לא היה צורך להידרש לחקירה הפלילית שנוהלה נגד פלאפון תמוהה. המכס הוא שהרחיב את גדר המחלוקת בעניין, כאשר בתשובתו לתובענה ייחד לכך פרק נכבד בטיעון, וגם צירף תשע הודעות שנגבו במהלך החקירה הפלילית ומשתרעות על פני מאות עמודים, כל זאת במטרה להשחיר את פני פלאפון בבית המשפט. לפיכך, לא נותרה לפלאפון ברירה והיה עליה להוכיח כי טענות המכס משוללות יסוד. משעמדה פלאפון במשימה זו, כפי שנקבע בפסק הדין, מבקש המכס לטעון נגד נחיצות הכרעות אלו.
דיון והכרעה
32. מוסכם על בעלות הדין שהסוגיה שבמחלוקת היא סוגיה פרשנית משפטית, ואין מחלוקת לגבי העובדות הנחוצות להכרעה. על כן לא ראינו להידרש למכלול הטענות נגד הקביעות שבעובדה שקבע בית משפט קמא.
עם זאת, בעינה עומדת קביעתו העובדתית של בית משפט קמא, כי לא הוכח שפלאפון הציגה בפני המכס מצגים כוזבים ביחס לעסקה שבמחלוקת, ונקודת המוצא לפסק הדין היא כי פלאפון הוכיחה גרסתה.