--- סוף עמוד 115 ---
העדים הללו הם ע.ת. 48 מר אסי גואטה, ע.ת 46 מר תייסיר אלנבארי, ע.ת. 47 מר אריק דולב, וע.ת 50 מר משה שלי. ביחס לע.ת 46 ו- ע.ת 48 מבקשת המאשימה להעדיף את הודעותיהם במשטרה, מכוח סעיף 10א לפקודת הראיות (נוסח חדש).
ע.ת 48 מר אסי גואטה העיד כי הוא מנהל החברה "שאול גואטה מתכות" העוסקת במסחר מתכות למחזור ומשווקת אותן לחו"ל בעיקר דרך נמל אשדוד, הוא תיאר כיצד מתבצעת הפעילות בחלקה באמצעות חברת גרינלנד, וכי החלק השייך לו להביא את הברזל, לעבדו, ולהעמיסו על האנייה, הוא מביא משאיות ובאגר מטעמו, ומי שמפעיל אותם בפועל הם עובדי הנמל. (ר' פרו' עמ' 3504-3506).
לדבריו הקשר עם חברת דנה החל כשהופסקה טעינת גרוטאות ברזל בנמל והם חיפשו פתרון להמשך הטענת אניות, והוא הכיר את מר יניב בלטר (פרו' עמ' 3506 שו' 27-28).
העד מתאר כי הם חיפשו משך כמה חודשים פתרון, ואז היתה הפגישה שלו עם מר יניב בלטר. (פרו' עמ' 3507 שו' 13-16). על פי עדותו "העבודה חודשה לאחר שאיכות הסביבה הסכימו לפתרון שהגענו אליו, שלא יפול ברזל למים וגם זה הגיע... זה התחיל מאנית ניסיון אחת או שתיים בשביל לראות אם אנו נעמוד בזה" ( פרו' עמ' 3508 עמ' 23-25).
ביחס לטיב הפתרון שנתנו חברת דנה הוא מעיד כי הנמל דרש חברה חיצונית שתפקח כי היצואנים התחייבו שלא יפול ברזל לים ובפועל כן היה נופל. (פרו' עמ' 3509 שו' 4-8).
לדבריו כל היצואנים ניסו למצוא פתרון ולאחר שהוא מצא קצה חוט של פתרון, הם הגיעו לפיילוט הוא פנה לשאר היצואנים, כולם הסכימו ו" קפצו על המציאה שאפשר להמשיך לחזור ולעבוד בנמל אשדוד והסכימו כביכול להתיישר ולהתחנך שלא יפול עוד הפעם ברזל לים והמשכנו ...עשינו את הניסיון הזה וזה הצליח". (פרו' עמ' 3510 שו' 15-19).
העד נשאל לגבי התהליך אל מול היצואנים האחרים ואומר "כולם הסכימו בשמחה לחזור ולעבוד בנמל אשדוד כמו כל אדם שיכול לחסוך משהו. כולם הביעו את הרצון שלהם. יכולנו לעשות את זה לבד אבל אני אומר לך אם אתה שואל אותי, שבן אדם שומר על עצמו, הוא לא שומר כמו שמישהו חיצוני שומר עליו, לכן יש חברת פיקוח חיצונית... לפני כן, גם אם היינו שמים פלטות אבל לא שמנו פלטות כמו שצריך, לכן היה נופל ברזל לים. כל אחד היה מביא איזו פלטה רעועה שהיתה לו. הם הביאו פלטות חדשות, פיקחו כל הזמן שהפלטות יהיו כמו שצריך. לכן נפל פחות ברזל לים". (פרו' עמ' 3511 שו' 1-8).