--- סוף עמוד 116 ---
העד ממשיך ומתייחס לשאלה מדוע הם לא יכלו לפתור את זה בעצמם, ומפרט כיצד הגיעו לפתרון שחברת פיקוח חיצונית תשמור על היצואנים וחוזר על כך שאתה שומר על עצמך אתה לא שומר מספיק טוב. (ראה פרו' עמ' 3513).
לדבריו הוא קיבל הנחה מחברת דנה הואיל והיה היצואן של הכמות הגדולה ביותר וגם ארגן את כולם. (פרו' 3514 שו' 23-31).
העד מעיד כי כשהוא נפגש עם יניב בלטר ושומע ממנו על הפיילוט ועל האפשרות שהוא מציע וחברת פיקוח, הוא בשלב הזה אינו יודע דבר על הקשר בין יניב בלטר לנאשם 1 (פרו' עמ' 3515 שו' 29-32).
לשאלה מה אמרו לו יניב בלטר ונאשם 3 בהמשך, בפגישות שהיו כשהתחילה העבודה בפועל, הוא משיב "תדאגו שלא יפול ברזל לים ואנחנו נדאג שתוכלו להמשיך לעבוד. זה הכל מבחינת איכות הסביבה" וביחס לקשר לנאשם 1 הוא מעיד כי לא נאמר דבר, ומוסיף כי בדיעבד ידע שהם משפחה. (פרו' עמ' 3516 שו' 9-25).
העד נשאל האם נאמר לו על ידי מר בלטר והנאשם 3 כי הם "ידאגו לשקט מול הנמל" והוא משיב: "אני לא יודע להתפרש בדקויות של מילה פה מילה שם, אני יודע להגיד לך את העיקרון, שאם לא ייפול ברזל לים, יהיה לנו שקט מאיכות הסביבה." (פרו' עמ' 3519 שו' 18-21).
העד הופנה להודעתו במשטרה וצוטט לו כי אמר שהנאשם 3 אמר לו שהוא ממשפחתו של הנאשם 1 ואמר כי את זה אינו זוכר, אך הוא זוכר שנאמר לו שהם ידאגו לשקט מאיכות הסביבה (פרו' עמ' 3521 שו' 28 – עמ' 3522 שו' 8).
בשלב זה ביקש ב"כ המאשימה להגיש את ההודעה מכוח סעיף 10א לפקודת הראיות.
העד חוזר על כך שהוא אינו זוכר שנאשם 3 אמר לו מפורשות שהוא ממשפחתו של נאשם 1, וייתכן שהוא שמע את זה ממקור אחר והוא אינו זוכר שנאשם 3 אמר לו זאת ומוסיף "יכול להיות שכן". (פרו' עמ' 3526 שו' 9-11).
העד נשאל שוב אם הוא משוכנע במאה אחוז שנאשם 3 לא אמר הוא משיב: "בהתחלת הדרך, בפגישות הראשונות אני משוכנע במאה אחוז". (פרו' עמ' 3526 שו' 30-31).
הודעתו של ע.ת 48 הוגשה במסגרת סעיף 10א לפקודת הראיות וסומנה ת/430.
--- סוף עמוד 117 ---
ביחס לגביית עדותו העידה ע.ת 185, אשר במסגרת החקירה שימשה כחוקרת וגבתה את הודעתו מיום 17.6.14 (ת/430). העדה מעידה כי כל התשובות נאמרו מפיו של העד אסי גואטה והיא לא כתבה דברים על דעת עצמה (פרו' עמ' 4397 שו' 8).
גם אם נקבל כי העד אמר את הדברים במילים הללו במסגרת הודעתו במשטרה, אין בכך כדי לשנות את התמונה הראייתית.