אין כל אמירה של העד בדבר הרלוונטיות של עובדה זו לעובדה שהם התקשרו עם חברת דנה. ההיפך הוא הנכון הדברים היחידים שנאמרים על ידי העד ביחס להתקשרות עם חברת דנה קשורים אך ורק בפתרון שהיא נתנה ובפיילוט שנערך. עיון בת/430 מביא למסקנה כי דבריו גם במשטרה בהודעתו שוללים את הקשר לקרבה המשפחתית וכך אמר במסגרת ת/430 שו' 126—27: " אני אגיד את זה בצורה כמו שזה נאמר בפועל בצורה ישירה, דוד ויניב אמרו שאם אנחנו היצואנים נדע לשמור שלא ייפול ברזל לים הם ידעו לתת לנו שקט ופתרון לנושא הזה מול הנמל בנושא איכות הסביבה".
העד שלל בהודעתו ת/430 היא הוא הפעיל לחץ על אריק דולב מחברת נבארי או על תייסיר מחברת נבארי לעבוד עם חברת דנה (ת/430 שו' 147-149). העד נשאל לגבי הביטוי "שקט" ותשובתו שוללת כל קשר לקשר כלשהו בין נאשם 1 לנאשם 3 (ת/430 שו' 158-163). העד נשאל "מהיכן נבע הלחץ לשכור דווקא את שירותיה של חברת דנה ?" הוא משיב כי הם חיפשו פתרון לחזור לעבוד בנמל אשדוד – "ופגשתי את יניב שהוא יגיע מול הנמל להבנות על אוניית ניסיון ואם הכל יהיה בסדר באוניית ניסיון אז הוא ידאג שנחזור לעבוד בנמל והוא ייתן לנו שקט בצורה איכות הסביבה" (ת/430 שו' 165-168).
מהאמור עולה כי גם לאחר שנחקר ע.ת 48 בדקדקנות על כל ביטוי, אין כל אמירה שלו בדבר קשר כלשהו בין הקרבה המשפחתית לבין החלטתם להתקשר עם חברת דנה. כך שגם אם נקבל את אמירתו במסגרת סעיף 10א על כי נאשם 3 אמר לו דבר הקרבה המשפחתית, אין לכך כל משמעות לשינוי המסקנה.
יש להוסיף כי בהינתן העובדה שהעד אומר מפורשות שהקרבה המשפחתית לא היתה בבחינת סוד, יתכן אי דיוק כזה או אחר אשר אין לו משמעות של ממש.
מכל מקום, אינני מוצא להעדיף את דבריו בחקירה על פני עדותו בבית המשפט, אשר ניתנו בה הסברים לפרשנות שמבקשים לייחס לפרשנות.
הוגשה גם הודעה של ע.ת 48 מיום 9.9.13 ועדות זו מחזקת את המסקנות האמורות לעיל שכן הוא אומר דברים מפורשים וברורים ביחס להתקשרות עם חברת דנה, על כי הסיבה להתקשרות היתה
--- סוף עמוד 118 ---
עסקית בלבד, לא היתה כל השפעה לקשר כלשהו בין נאשמים 1 ל -3 על ההתקשרות וכי אם חברה אחרת היתה נותנת להם את הפתרון היו מתקשרים עם חברה אחת. עדותו בעניין זה ברורה, ושוללת כל נסיון לקשור בין קרבת משפחה לבין ההתקשרות של החברה שלו עם חברת דנה. ר' ת/418, בתמליל ההודאה מיום 9.9.13, עמ' 48 שו' 37 - עמ' 50 שו' 11, עמ' 65 שו' 31 - עמ' 66 שו' 36 – כאן אומר העד, דברים מפורשים, שולל הוא את הבחירה בחברת דנה לאור קושי שהיה יכול לעמוד אם לא היה בוחר בה, אומר מפורשות כי בחירתו היתה "עסקית נטו" ומוסיף כי אם חברה אחרת דוגמת אמקו ים היתה היו מסכימים או מבקשים סכום סביר, הם היו נותנים להם את העבודה.