אין בפני כל ראיה אחרת לסיבה להפסקת עבודה זו. יתרה מכך, התנהלו בעניין זה הליכים משפטיים לא רק בבית הדין לעבודה אלא גם בבית המשפט המחוזי, בבקשה לצו להמשך עבודות.
נאשם 1 נשאל מפורשות ביחס לסעיף 31 לכתב האישום המייחס לו, כי במהלך שנת 2013 ניתנה הוראה ישירה ומפורשת שלו וכפועל יוצא ממנה תכפו הפסקות עבודה פריקה מצד עובדי הנמל – ותשובתו עקבית, ובהתאם לאמור לעיל – "פעם אחת רק אני הוריתי לא לעבוד חופנים זה היה באותו פעם שהחליטו להגיש כתבי אישום נגד עובדים, זה לא היה ספציפית נגד נשר, זה היה נגד נשר למרות שדנה הביאו להם שירותים זה היה נגד הגרוטאות למרות שחברת דנה הביאה להם שירותים זה היה אם היה גופרית או חיטה לא משנה מה כל החופנים עבדו למעט הפעם הזאת, פעם אחת לא הוריתי להפסיק עבודה... אף פעם" ובהמשך הוא מעיד "... וכשהתקבלה ההחלטה מאיפה שהיא התקבלה להגיד כתבי אישום נגד עובדים, אני הפסקתי את מה שהיה בנמל באותו רגע, במקרה הזה היתה חברת נשר עם האוניה שלה קלינקר הפסקתי לה את העבודה יחד עם כולם, לא בגלל שיש לי משהו זה לא התפקיד שלי לעצור את העבודה בכלל זיהום, אני לא אחראי על זיהום, אף פעם לא עשיתי את זה, אני אחראי על עובדים, כל מה שקשור לעובדים ברגע שעובדים בסכנה אני נכנס לתמונה, למעט הפעם הזאת, לא היתה אפילו פעם אחת שהפסקתי עבודה על הקלינקר". (פרו' עמ' 5503 שו' 6 עד עמ' 5504 שו' 2).
כתב האישום בנוסחו מתייחס לכך ש"תכפו הפסקות עבודת הפריקה מצד עובדי הנמל, בין היתר בהוראתו הישירה והמפורשת של נאשם 1, עד כדי השבתה בפריקת הקלינקר על כל הנזק הכלכלי המשתמע מכך לחברת נשר". (סעיף 31 לכתב האישום). אין בפני כל עדות של מי מעובדי הנמל ביחס להפסקות עבודה או ביחס להוראה כלשהי של נאשם 1.
אין בפני כל ראיה או ראשית ראיה התומכת באמור בסעיף 31 בדבר הפסקות עבודה מצד עובדי הנמל "בהוראתו הישירה והמפורשת של נאשם 1", וגם לא ראשית ראיה להוראה של נאשם 1, אף לא במשתמע.
--- סוף עמוד 133 ---
כל שיש בפני הוא עניין שלא היה במחלוקת, על כי הנאשם 1 השבית את עבודת החופנים כולם, ולא רק את אלו של חברת נשר, והנימוק היחיד שניתן למצוא לכך הינו אותו נימוק שמעלה נאשם 1, נימוק שעלה לאורך כל הדרך וכל ההליכים.
הניסיון לייחס לנאשם 1 את כל פעולותיו ככאלו שעניינן חברת דנה, לא רק שהינו מרחיק לכת, לא רק שאינו מתיישב עם הראיות, אלא הוא אף מנוגד להן.