שוב נתקלים אנו בסיטואציה דומה לזו שהיתה בפרשת הגרוטאות. שם גרוטאות ברזל שיוצאו על ידי היצואנים גרמו לזיהום מי הים, והתופעה החלה להיתקל באכיפה מצד גורמי איכות הסביבה. כאן, מתחילה חברת נשר להעלות באופן משמעותי ביותר את היקפי החומרים שהיא מייבאת לנמל אשדוד, חומרים אשר קיימת ביחס אליהם בעיית אבק, דבר המביא לבעיות איכות הסביבה, ונוצר מצב שמחייב פתרון.
יודגש, כי ע.ת. 63 מר חזי שניר אומר מפורשות, כי הפתרון שהוא היה צריך היה בגלל בעיית איכות הסביבה. כך בדבריו שלו עצמו. מצאתי לנכון להדגיש זאת לאור כך שלאורך כל הדרך וכל הטיעון של ב"כ המאשימה, יש מעין התעלמות מאותה בעיה שנוצרה, בעיה שהראיות שבפני מביאות למסקנה כי היא היתה בעיה אמיתית הקשורה באיכות הסביבה ובאכיפה שהיתה בהקשר זה. לדבר חשיבות הואיל ומשנבחנים הדברים על הרקע הזה. ברור כי קיימים קשיים שיש לתת להם פתרון, בפריקה
--- סוף עמוד 137 ---
של כמויות גדולות מאוד של חומרים אשר מטיבם קיים בהם פוטנציאל לפגיעה באיכות הסביבה ולו ביצירת אבק.
ע.ת.63 עצמו מתייחס לבעיית איכות הסביבה, ואין סיבה להתעלם מכך.
יש להוסיף ביחס לטענות כאלה ואחרות שהועלו גם על ידי עדים נוספים שפורטו לעיל ביחס לקשיים בפריקה, וביחס לקצב פריקה שלא היה לטעמם של אנשי נשר, כי הדברים נעדרים כל קשר ראייתי לאותה קנוניה נטענת בדבר הכנסת חברת דנה גם כנותנת שירותים לחברת נשר.
חברת נשר החליטה להגדיל בהיקפים גדולים ביותר את היבוא של חומרים אשר ביחס אליהם קיימת בעיית אבק, ובמקביל מצויים אנו בתקופה של אכיפה מוגברת של דיני הגנת הסביבה. ברור שכפועל יוצא מכך, ובהעדר נקיטת אמצעים של ממש על ידי היבואן של החומר, לשמירה על הגנת הסביבה, יהיו עיכובים בחומרים הקשורים הן בכמות והן בחשש מפגיעה בהגנת הסביבה וצוין מפורשות, כי למזג האוויר גם היה מקום באותם עיכובים.
השלכת העיכובים על קנוניה נטענת, נעדרת ראיות, הינה בבחינת השערה נסיבתית, המנוגדת לראיות המרכזיות שבאו בפני בית המשפט.
על פי עדותו של מר חזי שניר, לאחר שחברת דנה הוצאה מהנמל, הפיקוח שבוצע על ידי חברת דנה קודם לכן, ניתן לחברת נשר באמצעות חברת נמל אשדוד (פרו' עמ' 3955 שו' 14-15).
ביחס לאבק – העד מאשר כי ככל שפורקים יותר, "יש יותר אבק" (פרו' עמ' 3969). וביחס לאותו חומר, קלינקר הוא מאשר בתשובתו, כי "חלקו הולך לים, חלקו הולך לאשדוד, חלקו הולך לארבע כנפות הארץ. הכל תלוי במשטר הרוחות" (פרו' עמ' 3970 שו' 5-7). בהמשך הסתייג מעניין ההגעה לאשדוד.