אין אלא לומר, כי תגובה תקיפה זו היתה במסגרת סמכותו, מחויבת מכורח המציאות שנוצרה, עניינית, והביאה היא לשני פתרונות אשר הגנו על העובדים. הפתרון הראשון היה בפרשת הגרוטאות במסגרת אותה הסכמה ת/255, והפתרון השני, כשנה ומחצה לאחר מכן, כאשר החליט המשרד להגנת הסביבה להגיש כתבי אישום בפועל, ופתרון זה כעת היה בדמות היתר ההזרמה.
להלן התייחסות לטענות הנוספות בפרשת נשר, ואולם כבר עתה ניתן לומר, כי משהתשתית העובדתית הינה כמפורט לעיל, נשמט הבסיס הקנונייתי הנטען לכל פרק זה באישום, אך ייבחנו להלן כל הטענות.
73. ב"כ המאשימה מבקשים לתמוך טענותיהם ביחס למצוקה אליה נקלעה חברת נשר, לא רק באותה השבתה, אלא גם בעדויות והודעות אנשי נשר ואח' - ע.ת.63 מר חזי שניר, הודעת ע.ת.62 גב' אסתר ג'יבלי (ת/272) הודעת ע.ת.66 מר גיל מורל (ת/273) והודעת ע.ת.67 מר ארז פרידר (ת/274), וכן דברי נאשם 1 ונאשם 2.
ע.ת.63, מר חזי שניר שימש בזמנים הרלבנטיים כסמנכ"ל מסחר ולוגיסטיקה של חברת נשר המייצרת מלט, ולשם כך מייבאת חומרי גלם, אשר אחד מהם הינו "קלינקר". לדבריו בשנת 2013 חל גידול גדול מאוד בהבאת הקלינקר הן בשל תקלה שהיתה להם במפעל והן בשל גידול בדרישה של מלט והם החליטו כהחלטה אסטרטגית להביא כמויות הרבה יותר גדולות בסדר גודל של כחצי מיליון טון, דרך נמל אשדוד (פרו' עמ' 3932 שו' 10-15). לדבריו הם נתקלו בשני סוגי הפרעות האחד מזג האוויר והשני לא מעט שביתות ועיצומים בנמל אשדוד שמנעו מאיתם להיכנס בזמן עם
--- סוף עמוד 136 ---
האוניות, וכשהאוניות כבר הגיעו לרציף זמן הפריקה של האוניות. לפעמים לא היו מספיק ידיים, ולפעמים אי אפשר היה לפרוק מסיבה כזו או אחרת (פרו' עמ' 3932 שו' 26-29). לדבריו האנשים שמולם עבד בחברת נמל אשדוד היו סמנכ"ל איכות הסביבה מר יהודה היימליך, סמנכ"ל התפעול מר אלדד וקסמן, והמנכ"ל, הנאשם 2 (פרו' עמ' 3933 שו' 8-10).
הוא פנה לגורמים האמורים בנמל וביחס לנאשם 2 הוא מציין, כי הנאשם 2 אמר לו שנושא איכות הסביבה מקשה גם עליו וכי היתה החמרה – "שוקי הסביר שזה לא בידיים שלו, ששוב, זה הנושא של איכות הסביבה שמקשים גם עליו את החיים. אם אני לא טועה, הם אפילו החמירו באותה תקופה חלק מהדרישות וניסינו לדסקס עצה איך בכל זאת יוצאים מהפלונטר... שוקי אמר שקיימות בשוק מספר חברות שמתעסקות בנושא של איכות הסביבה ושהוא ממליץ לנו פשוט לפנות אליהם על מנת הם יעמדו מול החברה להגנת הסביבה, איכות הסביבה". (פרו' עמ' 3936 שו' 1-6). בהמשך, לאחר שנשאל שוב ושוב על אותה שיחה הוא אומר את הדברים הבאים: "שאלתי את שוקי אם הוא מכיר חברות, שוקי אמר שיש מספר חברות ושאלתי אם הוא מכיר ספציפית, הוא אמר שלא, אבל הוא אמר שהוא יכול לשאול מישהו שיכול לתת לי כיוון לפתרון הבעיה, שאלתי מי זה, הוא אמר שהוא יצור איתי קשר, אדם בשם יניב... כעבור מספר ימים התקשר אלי באמת יניב, הציג את עצמו, מסביר לי שיש לו את היכולות לפתור את הבעיות אל מול איכותה סביבה. הסברתי לו את הבעיות שלנו בנמל, שאנחנו לא מצליחים לפרוק בעיקר בגלל בעיות איכות הסביבה. הוא הסביר שהוא יוכל להביא אנשים שמתאימים ויודעים את העניין ועל מנת שנוכל לעבוד יחד קבענו גם להיפגש... נפגשנו, הוא הציג את עצמו, אני שוכנעתי שיש ביכולתו למעשה לפתור לנו את הבעיה בפריקת המטענים. סיכמנו בעל פה את המחיר... סיכמנו שעל כל פריקה של כל טונה, החברה תקבל שני ₪ לטונה". ומדובר בחברת דנה. (פרו' עמ' 3938 שו' 14 - עמ' 3939 שו' 2). העד מעיד כי ההתקשרות עם חברת דנה היתה ביחס לשני חומרי גלם האחד קלינקר והשני פטקור והוא אומר כי "אלה החומרים למעשה שעושים את האבק" (פרו' עמ' 3941 שו' 10).