סעיף 135 לכתב האישום מתייחס לאיום הנטען ונכתב בו כי: "נאשמים 1 ו-3 במעשיהם המתוארים, בפרק ד' לעיל, איימו על יוסי גלעד כנציג כי"ל, ועל כי"ל בפגישה שלא כדין בפרנסתם, כדי להניע אותם להתקשר עם חברת דנה בחוזה למתן שירותי פיקוח איכות סביבה". (בכתב האישום המתוקן נכתב בטעות נאשמת 6).
פרק ד' הינו הפרק המתייחס לפרשת כי"ל, ומנוסחו של סעיף 135, ברור כי האיום המיוחס עניינו המפגשים הראשונים, ובפרט המפגש השני. באוגוסט 2013, מועד המפגש האחרון, הינו לאחר הפרסומים, הביקורת, והחלטת הדירקטוריון, ומובן כי לא ניתן ליחס במועד זה איום שנועד כדי להתקשר עם חברת דנה בחוזה למתן שירותי פיקוח איכות סביבה.
הדברים ברורים, וכל ניסיון לייחס איום במהלך המפגש האחרון, מחייב תיקון כתב האישום או החלטה במסגרת סעיף 184 לחסד"פ. סעיף 184 לחסד"פ מאפשר להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה "נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלו לא נטענו בכתב האישום".
ודוק, עצם העובדה שמיוחסת עבירת איום אחת, אין משמעותה כי ניתן לייחס כל איום אחר, אלא כתב האישום מפרט עובדות ומפרט עבירות בהתייחס לאותן עובדות. כתב האישום בענייננו לא ייחס איום או סחיטה באיומים במסגרת המפגש באוגוסט 2013.
כתב האישום באישום השני מייחס עבירה אחת בלבד של סחיטה באיומים, איננו מייחס עבירה נוספת של סחיטה באיומים ואיננו מייחס עבירת איומים. במקרים אחרים בהם נתבקשה הרשעה בכמה מופעים של סעיף עבירה הדבר צוין מפורשות בכתב האישום.
הרחבנו בעניין זה הואיל וב"כ המאשימה, בסיכומים, מבקשים לייחס עבירת סחיטה באיומים גם באירוע השני וגם באירוע האחרון, תוך שנטען כי כך יש לפרש את כתב האישום. זאת, לאחר שכשהדבר עלה במסגרת חקירתו הנגדית של נאשם 1, אמר ב"כ המאשימה כי אין הם מייחסים מהשיחה האחרונה עבירה של איומים (ר' לענין זה פרו' עמ' 5938-5941, שם חלק מהדברים נאמרים כציטוט של ב"כ נאשם 1 עת ב"כ נאשם 3, אולם כך נאמרו הדברים כפי שאושר בדיון). ב"כ המאשימה בסיכומיו החליטו לחזור מאותה אמירה, וכעת מתבקש, בניגוד לדברים שנאמרו באותו דיון, כי תיוחס עבירת איומים גם במפגש האחרון. כאשר הועלתה במהלך הסיכומים השאלה אם הם "משנים עכשיו מהדברים שכבודכם אמרתם בדיון", התקבלה התשובה: " בדיון אדוני אנחנו
--- סוף עמוד 151 ---
נחפזנו להשיב לטרוניה לא טרוניה אולי שאלה שבאותו רגע השבנו את אשר השבנו. לאחר שאני ישבתי ואני קראתי את כתב האישום שהמילים והעניינים בו נבראו בקפידה, אנחנו הקפדנו על הניסוחים שלנו ואנחנו כללנו את כל האירועים הללו כאירוע מתמשך אחד שבו נעשה מעשה איומים ואני מפנה להוראת סעיף 135 לכתב האישום". (פרו' עמ' 7562 שו' 26-31). במהלך הדיון ניתנה החלטה כי דברי ב"כ המאשימה אינם מתיישבים עם כתב האישום וגם לא עם דבריו בדיון שהיה במהלך חקירתו הנגדית של נאשם 1 וכי "אין אלה להצטער על התנהלות שכזו מטעם ב"כ המאשימה, שבית משפט מוצא שבהתנהלות מסוג זה יש פגיעה בהגינות המתחייבת בהליך כלפי נאשמים... מובן כי תיקון שכזה לא יותר על ידי בית המשפט" (פרו' עמ' 6753).