ביחס להיבט המאוחר של הקביעה השיפוטית בדבר היות מעשה הפרת אמונים עבירה פלילית, נאמרו הדברים הבאים ע"י כב' השופט מ. חשין "בדומה לחובת הזהירות שבעוולת הרשלנות, חובת האמונים מגלה עצמה כביכול אפוסטריורית, לאחר הפרתה ... ואולם, מתוך שמצמצמים אנו את העבירה של הפרת חובת אמונים אך לפגיעה מהותית בטוהר המידות ובתקינות פעילותו של המינהל הציבורי, הנחת היסוד היא שעובד הציבור היה מודע לעובדה שעובר הוא על לאו שבחוק" (הלכת שבס בעמ' 445).
מצאנו לנכון להרחיב ביחס ליסודותיה של עבירת הפרת אמונים, גדריה וסייגיה, והבאתה אל מול עקרון החוקיות ועקרון האשם, הואיל ועבירה זו, ויישום היסודות העובדתיים אשר הוכחו במסגרת הליך זה, נמצאים במרכז הכרעת הדין, ביחס לחלק מרכזי ממנה.
נוסיף עוד, כי הזהירות הרבה אשר ננקטה בהלכת שבס, כמו גם בפסיקה אשר קדמה לה, ושלאחריה, עת בא בית המשפט להחליט, בדיעבד, האם מעשה או מחדל שנעשו עולים כדי הפרת אמונים בכלל, וניגוד עניינים במסגרת הפרת אמונים בפרט, זהירות זו מחוייבת, עת באים אנו לבחון פליליות מעשה או מחדל, תוך שימוש במונחים כגון "פגיעה מהותית" ושאר היסודות, אשר נעדרים גדרים מדויקים.
עקרון החוקיות, אשר קיבל משנה תוקף בחקיקת חוקי היסוד, ונמצא בבסיס המשפט הפלילי, מחייבנו כי מעשה שנביאו בגדרי איסור פלילי, על כל המשמעויות החברתיות, האישיות, והעונשיות של הטלת איסור פלילי, יהא מעשה אשר נמצא בליבת אותה הגדרה של "פגיעה מהותית", לא בצידיה ולא בשוליה.
--- סוף עמוד 21 ---
ספק בשאלה זו, צריך ליישום דומה לספק בשאלת התקיימות עובדה הנטענת כנגד נאשם, במסגרת הכלל הבסיסי במשפט הפלילי, על כי בית המשפט ישתכנע מעל לספק סביר.
סעיף 34 כא' לחוק העונשין קובע: "פרשנות 34 כא. ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו, יוכרע הענין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין".
יש ליישם עקרון פרשני זה גם בבואנו לבחון כניסת תשתית עובדתית אל ההגדרה של אותו פן מחמיר נוסף הנדרש, בדמות פגיעה מהותית באחד משלושת הערכים המוגנים. זאת בפרט לאור כך שמדובר באיסור אשר גבולותיו מעורפלים.
באספקלריה של היסודות שנקבעו לעבירה בהלכת שבס, העקרונות פרשניים, ושורת הכללים האמורים, תיבחן המסכת הראייתית שהובאה.
ראיות נסיבתיות
15. חלק מהמסכת הראייתית כולל ראיות נסיבתיות. לאור כך שמתבקשת הסקת מסקנות מראיות נסיבתיות, להלן התייחסות לכללים אשר נקבעו ביחס לראיות נסיבתיות, ולאפשרות הסתמכות עליהן במשפט הפלילי.