בעדותו הוא מפרט כי הנאשם 3 פנה אליו לפני שנכנס לחברות הופס ובן עידן, הם ישבו "מספר פעמים" וירדו לרזולוציות "ממש קטנות כדי להבין את ההשקעה ולבחון אותה מכל היבט. הייתה התלבטות, התלבטנו ביחד מצד אחד היו מחזורים לא היו רווחים...מכיוון שאחרי שניתחנו ביחד והגענו למסקנה שכן יש ייתכנות עם קצת שינוי של תמהיל המוצרים, שינוי שיווקי, ועוד הגדלת המחזור וייעול התהליך הייצור, אז קיבלנו ביחד כמובן שזה החלטה שלו אבל הייעוץ שלי היה כן להכנס" (פר' עמ' 7464-7465).
לא רק שזו הייתה המלצתו, אלא שהוא גם ליווה את הנאשם 3. רואה החשבון מינץ הוסיף גם יועץ כלכלי, קולגה שלו שעובד עמו, וליווה את תהליך הכניסה של הנאשם 3. הם נפגשו כמה פעמים במפעל הופס, גם בנוכחות הנאשם 3 והתייעצו והתלבטו על ההמשך.
לגבי העובדה שמדובר בהלוואה עם אופציה להשקעה, הוא מעיד כי זו הייתה נוסחה שהוא אשר הציע אותה, ואומר "דאגנו להעלות את זה על כתב כי מס הכנסה...הוא נותן יותר משקל כשיש צדדים עם הסכמים כתובים מאשר בלי הסכמים כתובים". הוא אף מנמק מדוע במשא ומתן הוא תמיד ישאף לעשות הסכם בו הוא יכול באופן גמיש להחליט שזו הלוואה או השקעה. העד מוסיף כי הוא לא נחקר במשטרה, אולם הגיעו ותפסו אצלם מסמכים ומחשבים (פרו' עמ' 7466-7467).
על פי עדותו, רואה החשבון של החברות של הנאשם 1 הוא רואה חשבון אחר באותו משרד, אולם הייעוץ היה ייעוץ שלו לנאשם 3. הוא מאשר כי מדובר למעשה במעין משא ומתן של שני השותפים למשרד, מציין כי הדברים באווירה חברית, והכל בשקיפות (פרו' עמ' 7466 שו' 26-31).
בחקירתו הנגדית שב רואה חשבון מינץ על דבריו כי הוא המליץ לערוך חוזה בכתב והוא המליץ כי זה יהיה עם ריבית (פר' עמ' 7480 שו' 25-27). הוא מאשר כי הוא ראה את ההסכם ת/154 (פרו' עמ' 7481 שו' 1). העד נחקר ארוכות לגבי הביטוי של ההסכם וההשקעות במאזנים, נתן לכל השאלות תשובות ברורות, וכשנשאל לגבי סכומי ההשקעה אמר כי ההשקעה הראשונית הייתה בסדר גודל של
--- סוף עמוד 198 ---
כ-500-600 אלף ₪ ולאחר מכן נוצרו קשיים תזרימיים וכל אחד הוסיף את חלקו, שזה היה עוד כמה מאות אלפי שקלים (פר' עמ' 7488 שו' 3-5).
העד עומד על כך כי נוסחת ההתקשרות של הלוואה, עם אופציה להפיכה למניות, זו ההמלצה הטובה ביותר בעיניו, ובמועד העברת הכספים לא היה צריך להודיע לרשם החברות דבר (פר' עמ' 7494 שו' 24-27).
רואה החשבון מינץ מעיד כי לא הנחה את הנאשם 3 כיצד לרשום את הסכם ההלוואה, אלא הנחייתו הייתה שצריך להיות הסכם, וביחס לעריכת הסכם הוא תמיד ממליץ שיקחו עו"ד, וכך גם היה בעניינו של נאשם 3, וכי פעמים רבות לא נערכים הסכמים כאלו: "אנחנו תמיד ממליצים שיקחו עו"ד לכל הסכם והם לא עושים, זה לא שונה אצלם" (פר' עמ' 7490).