מכל האמור עולה כי הכספים שהנאשם 3 העביר לחברה הופס השייכת לנאשם 1 הועברו במסגרת תהליך שבו הוא ביקש להיכנס כמשקיע, כבעל מניות, וכבעל תפקיד ומנהל בחברה זו, ובמקביל גם בחברה הנוספת של הנאשם 1, חברת משאיות, בן עידן.
מעדותו המהימנה, המפורטת והברורה של רואה החשבון מינץ, עולה כי הנאשם 3 התייעץ עמו, היה תהליך מעמיק של התייעצות, ובדיקה של החברות ע"י רואה החשבון מינץ, עבור הנאשם 3, נעשתה בדיקת היתכנות של ההשקעה, וההשקעה באה בעקבות עצתו של רואה החשבון מינץ.
יש לתת אמון בעדותו המהימנה של רואה החשבון מינץ, אשר נחקר בחקירה נגדית, ונשאל שוב ושוב על טיבו של ההסכם, ועל היעוץ אשר נתן, ולא היה בחקירתו הנגדית מאומה כדי לגרוע מאמינותו, ומהתמונה הברורה שהוצגה על ידו ביחס לתהליך האמור.
האופן של ההשקעה, והתוכן של ההסכמה שבאה לידי ביטוי בהסכם ת/154 היו כפי המלצתו של רואה החשבון והכלכלן מינץ. זה היה הסכם הלוואה, אשר כלל אופציה לנאשם 3, להפוך את הלוואתו להשקעה, כך שיהפוך הוא לשותף בחברה. רואה החשבון מינץ הדגיש כי זו הייתה המלצתו, וכי זו ההמלצה הטובה ביותר מבחינתו, שכן היא מאפשרת ללקוח להחליט בסופו של דבר, לאחר שיכנס לתוככי החברה, באיזו דרך לבחור, האם לקבל חזרה את כספו, או להכנס כמשקיע.
לא רק שמדובר היה ביעוץ כלכלי, לפני החתימה על ההסכם, אלא שגם לאחר שנכנס הנאשם 3 לעבוד בחברת הופס, בפועל, הביא רואה החשבון מינץ יועץ כלכלי אשר ליווה את התהליך, והוא אף נפגש עם היועץ הכלכלי ועם הנאשם 3 כמה פעמים בחברת הופס.
אין מדובר בתשלום גרידא. מדובר בהשקעה, מחושבת ומתוכננת, לאחר יעוץ ובחינת הסכומים.
--- סוף עמוד 199 ---
ביחס לטענה כי ההסכם אינו כולל ערבויות או הוראות לגבי ההחזר, הרי שראשית ההלוואה הינה למועד מסוים קצוב, ושנית, מובנת תשובת הנאשמים 1 ו-3 לעניין זה, כי הם בני משפחה.
במצב דברים זה, ההסבר להעברת הכספים הינו הסבר שלא רק שהוא סביר ובעל אחיזה בחומר הראיות, אלא זהו הסבר שהוכח באופן פוזיטיבי, כי אמת ביסודו והוא ברור ומתיישב עם ההתנהלות שהייתה סביב הכניסה של נאשם 3 לחברות של הנאשם 1.
לא מדובר במתת, ולא מדובר בטובת הנאה הניתנת, אלא מדובר בהשקעה לכל דבר ועניין.
ההסבר אשר ניתן ע"י הנאשמים 1 ו-3 להעברת הכספים מחברה השייכת לנאשם 3 אל חברות השייכות לנאשם 1, הינו הסבר סביר ביותר, ובעל אחיזה מוצקה ביותר בחומר הראיות, עומד במבחן ההיגיון והשכל הישר ועומד במבחנים אשר נקבעו בפסיקה לבחינת הסברים של מי שנחשדים בקבלת שוחד, לתמורה שקיבלו. ר' לעניין זה ע"פ 4506/15 צבי בר נ' מ"י (11.12.2016). הראיות שבפניי אינן מביאות אך למסקנה הנובעת מסבירות ההסבר, אלא שזוהי מסקנה פוזיטיבית מהראיות.