אין לקבל טענה נוספת בהקשר זה, על כי הימנעות נאשם 3 מלממש את הסכם ההלואה כלפי החברות הופס ובן עדין על דרך הגשת תביעה או הצטרפות לנושים, מובילה למסקנה כי מדובר בכספי שוחד. אפשרויות רבות אחרות יכולות להיות לאי נקיטת הליך משפטי. שוב יש לתת את הדעת לרקע של הדברים, וטענה כללית שכזו, אינה יכולה להביא למסקנות ברורות, וודאי שלא מעל לספק סביר. כך, מתוארת נפילת שתי החברות הללו, עם פרוץ הפרשה, וכלל לא ברור אם יש בהצטרפות שכזו או בתובענה שכזו כדי להביא למימוש כספי. כמו כן, יש לזכור שמדובר בקרובי משפחה, וגם שיקול זה רלבנטי. מכל מקום, עדיין לא חלה התיישנות.
109. האופן השני הנטען של קבלת שוחד - רכישת הדירות על ידי משפחת הנאשם 1
האמור לעיל נכון וישים גם ביחס לנטען לגבי רכישת הדירות ע"י משפחתו של הנאשם 1.
במהלך הסיכומים, עלתה הבקשה של המאשימה לראות בהסכמים של רכישת הדירות, גם כן כחלק ממתת השוחד הנטענת. ב"כ המאשימה מציין כי בכתב האישום המקורי הם לא ראו בטובות הנאה אלה כמתת נוספת, אולם הם מבקשים בסיכומים, בכתב ובעל פה, לראות בכך מתת נוספת אשר הגם שאינה מצמיחה עבירת לקיחת שוחד נוספת, הרי שנטען כי היא משתלבת בדברים שפורטו בכתב האישום המקורי (פר' עמ' 7499 שו' 19-25).
--- סוף עמוד 200 ---
על פני הדברים, דבר זה צריך היה לתיקון כתב האישום, ולחילופין להתייחסות במסגרת סעיף 184 לחסד"פ. בראיות שבאו בעניין זה לא היה בבחינת חידוש למה שהיה בפני באי כוח המאשימה עת נוסח כתב האישום, ולפיכך אינני סבור כי יש מקום לאפשר שינוי חזית זה.
יחד עם זאת, אתייחס לטענה, כאילו נכתבה במקורה בכתב האישום המקורי והמסקנה היא כי יש לדחותה, כשם שנדחית הטענה ביחס להשקעות בחברת הופס ובן עידן, הואיל וגם כאן, קיים הסבר, סביר, ברור והגיוני, וישנו תשלום תמורה עבור הדירות.
ב"כ המאשימה מבקשים לבסס את הטענה על שני הסכמים מתאריך 5.6.2013, הנושאים את הכותרת הסכם הלוואה. הראשון בין נאשם 1 ורעייתו לבין חברה של מר יניב בלטר, בשם ירקון ב.ר פרויקטים בע"מ, והשני הסכם בין אביו של הנאשם 1 לבין אותה חברה. שני ההסכמים הוגשו במסגרת ת/155.
תחילה ביחס להסכמים עצמם (ת/155) - בהסכמים הללו מקבלת ההלוואה הינה חברה בשם ירקון ב.ר. פרויקטים בע"מ, השייכת למר יניב בלטר, ונותני ההלוואה הם הנאשם 1 ורעייתו ואביו של הנאשם 1. מובן שההסכמים הללו עצמם אינם יכולים להיות מפורשים ככאלו שקיימת בהם מתת שוחד, שכן אלו הסכמים שבהם הנאשם ובני משפחתו משלמים כספים ולא מקבלים כספים.