--- סוף עמוד 24 ---
בית המשפט לבחון מיוזמתו-שלו הסברים אפשריים כאלה. בית המשפט נדרש לבחון גם גרסאות שאינן מתיישבות עם טענות ההגנה...".
על פרשנות ופרשנות יתר
16. בהליך המשפטי עוסקים אנו בפרשנות. פרשנות במישורים ורבדים שונים. פרשנות הדין צריכה ללכת במתווה אליו מוליכות מילותיו, תוך יישום העקרונות הפרשניים הישימים במסגרת המשפטית בה מתקיים הדיון, דוגמת הפרשנות התכליתית, לצד עקרונות הפרשנות בפלילים.
התייחסות המעשה הפרשני למילות החוק, אינה בבחינת שימוש בהן כנקודה ארכימדית המשמשת משענת, מכוחה יובא הפירוש למחוזות הרחוקים ממשמעותן הרגילה. מעשה הפרשנות צריך לאחיזה בכל הביטוי הלשוני במסגרתו בא הדין לידי ביטוי.
יש להישמר מפני פרשנות יתר, אשר לכשעצמה אינה מתיישבת עם העקרונות המנחים בתהליך הפרשני - משפטי, וודאי שלא בהליך הפלילי. פרשנות יתר משמעותה יציאה מהמסלול הפרשני הרגיל, למחוזות אשר קיים קושי ליישבם עם הבהירות, הידיעה, האזהרה, ועיקרון האשם.
כך הוא ביחס לפרשנות דין, וכך הוא גם כשיוצקים אנו משמעות פרשנית למעשה או מחדל, בבחינת הדבר העומד מאחוריהם, סיבתם ומטרתם, והאם עולים הם כדי פגיעה בערכים עליהם מבקש הדין להגן. זאת בפרט כאשר הוראת הדין לה מבקשים ליצוק תוכן, עמומה.
"...ישנם במקום כלשהו קריטריונים להגבלת הפרשנות." (אומברטו אקו, פרשנות והיסטוריה, פרשנות ופרשנות-יתר, עמ' 43). "כיצד אפשר להוכיח השערה המתייחסת לכוונת היצירה? הדרך היחידה היא לבחון אותה על הטקסט כשלם עקבי ... כל פרשנות המוצעת לחלק מסוים בטקסט עשויה להתקבל אם תאושר בידי חלק אחר באותו טקסט, וחייבת להידחות אם היא מועמדת בסימן שאלה בידי חלק אחר בטקסט." (אומברטו אקו, פרשנות-יתר של טקסטים, על פרשנות ופרשנות-יתר, בעמ' 66).
מצאתי בטענות שהועלו בהליך זה, שוב ושוב, פרשנות יתר, למעשים אשר ניתן לפרשם גם כנטולי איפיון פלילי. שוב ושוב היה צריך לכייל את התהליך הפרשני, לבחון את הדברים בהקשרם, ורק אז להסיק מה משמעותם, ולתת לדברים את מובנם הרגיל, ואת הפרשנות הטבעית וההגיונית לביצועם.
תהליך הסקת מסקנה מראיות נסיבתיות צריך לשמירה מפני פרשנות יתר של מעשה, שיכול וטבעי ומתבקש הוא בהקשרו, ומקישורו להשערה כזו או אחרת.
--- סוף עמוד 25 ---
"...מנקודת מבט מסויימת כל דבר מקיים יחסי אנלוגיה, סמיכות ודמיון עם כל דבר אחר." (אומברטו אקו, פרשנות יתר של טקסטים, על פרשנות ופרשנות-יתר, עמ' 50).