מהודעתו מיום 5.6.14 ת/360 עולה כי הוא אינו יודע להגיד במדויק, הואיל ושותפו בקיא בעניינים הכספיים של החברה, מה הסכום המדויק של הכספים שהושקעו ע"י הנאשם 1 ואביו והוא אומר כי הנאשם 1 ורעייתו הלוו כסף לחברה כדי להרוויח כסף.
מר יניב בלטר מאשר כי חברת ירקון ב.ר פרויקטים בע"מ שינתה את שמה לאוצר אביב השקעות בע"מ.
בהודעתו של נאשם 1 במשטרה ת/87א' הוא אומר כי הם עשו חוזה מול אוצר השקעות, שזו חברת בנייה, הוא שילם מקדמה מיליון ₪, ואת הכסף הזה שילם אביו ובסוף זה אמור לעלות 1.6 מיליון ומוסיף כי עשה הסכם הלוואה מול הקבלן אוצר השקעות, הסכם על מיליון ₪ שהוא צריך להחזיר עם ריבית, ובמידה והוא לא יצליח להחזיר יש אופציה להוסיף 600,000 ₪ ולרכוש דירה (ר' ת/87א' שו' 646-652).
עוד בהודעתו במשטרה מסביר הנאשם 1 את השתלשלות מתן ההלוואה ורכישת הדירות, כפי שהוא מסבירה בעדותו בבית המשפט, ועדותו עקבית בעניין זה.
אין מחלוקת, וזו עמדת המאשימה בכתב האישום בסעיף 122, כי הנאשם 1, אישתו ואביו העמידו הלוואות בסך מיליוני שקלים למר יניב בלטר. ר' לעניין זה גם בחלק הכללי של כתב האישום סעיפים ל' עד ל"ב, שם אף נכתב כי הסכם ההלוואה עם נאשם 1 ורעייתו נחתם "במסגרת יוזמות נדלן שבהובלת יניב בלטר".
--- סוף עמוד 202 ---
המסקנות אשר מבקשים להסיק מהסכמי הלוואה אלו, אינן מתיישבות עם עבירת שוחד, שכן, מי שעל פי הנטען הוא מקבל השוחד, הוא זה שמשלם ולא זה שמקבל, על פי הסכמי ההלוואה. משכך, עצם העובדה שהיו הסכמי הלוואה לא יכולה להיות קשורה לשוחד שנטען כי קיבל הנאשם 1, שכן הוא ובני משפחתו משלמים לחברה של מר יניב בלטר כארבעה מיליון ₪.
הנאשם 1 אמר כי ההסכמים הללו היו הסכמי הלוואה, הואיל ומדובר היה בתחילתו של הפרויקט, עוד לפני שהיו אף היתרי בנייה, ולפיכך החלו כהסכמי הלוואה, וסוכם כי זו תהיה מעין אופציה לרכישת דירה, ואף מוסיף כי לבסוף נרכשו דירות.
ההסבר הזה הינו הסבר סביר, הגיוני ומעל הכל, אין כל ראייה הסותרת אותו.
הנאשם 1 מעיד כי משפחתו קנתה דירות מחברה קבלנית לבנייה, אשר שייכת למר יניב בלטר.
ככל שמועלית טענה כי רכישת הדירות הללו הינה בבחינת קבלת שוחד ע"י הנאשם 1 וכי הדירות הן מתת השוחד, הרי שהיה על באי כוח המאשימה להראות כי לא ניתנה על הדירות הללו תמורה, או לחילופין כי התמורה שניתנה איננה תמורה המתיישבת עם שווי הדירות, והיא נמוכה יותר. לא זה הוכח, ולא זה הוכח. ההפך הוכח, הוכח שהנאשם 1 ומשפחתו שילמו מיליוני שקלים, ונאמר כי זו היתה אופציה לרכישה, אשר מומשה, היה תשלום נוסף, ובתמורה קיבלו את הדירות. אין בפני לא ראייה ולא ראשית ראייה לקבלת שוחד.