עוד מאשר העד את הדברים הבאים שהוצגו בפניו בחקירתו הנגדית: "באותה שיחה בפרדס הגעתם להסכמה עקרונית שאתה תהיה עד מדינה. עוד לא הגעתם לפרטים, עוד לא הסכם בכתב. אבל הוא דיבר איתך על מה תיתן ומה תקבל, ככה זה הסכם עד מדינה, נכון? ותשובתו לכך חיובית (פרו' עמ' 5099 שו' 4-7).
--- סוף עמוד 215 ---
העד מתאר את הסיטואציה לפיה הוא נלקח מחדר החקירות ע"י שניים, מר ערן מלכה והחוקר אליעזר צמח, והם – "נוסעים ברכב. יורדים לחניה, יוצאים עם הרכב מהמתקן ומגיעים לאיזה מגרש" בהמשך מאשר כי מדובר במקום נטוש.
העד אומר כי הוא וערן מלכה מתרחקים מהאוטו והחוקר צמח נשאר באוטו, ולא שומע את השיחה שהם מנהלים. העד נשאל אם הוא זוכר את תוכן השיחה עם מר ערן מלכה והוא משיב "אני באמת לא זוכר את תוכן השיחה". העד נשאל שוב ואומר "אני לא מתחמק, אני לא זוכר את השיחה".
בהמשך הוא אומר "... אני סיפרתי לערן מלכה כל מה שהיה, את כל הסיפור בפרדס ואז הוא החליט שכן...". (ר' לעניין זה עמ' 5097 – עמ' 5101).
העד מעלה גרסאות שונות ביחס לסיבה להסכמתו להיות עד מדינה, והוא נע בין יוזמה שלו ליוזמה של החוקרים להיות עד מדינה, ולכשעומת עם הבעייתיות הזאת, ונשאל האם "יכול להיות שאתה פנית למישהו מהחוקרים ואמרת לו "אני אהיה עד מדינה"?" תשובתו הינה "יכול להיות" וכשנשאל מדוע יעשה זאת הוא משיב "כדי להינצל. כדי לספר את האמת. כדי לצאת מהסיפור הזה" (ר' פרו' עמ' 5101).
בתחילת עדותו בה אמר העד כי הסכם מסוים שראה בחקירתו, ויודגש כי אין מדובר בהסכם עד המדינה אלא בהסכם שהראו לו בחקירה, הוא היה הסיבה להיות עד מדינה. כך הוא מעיד "אתה לא ישר אומר "גנבנו דלקים עשינו" אני מנסה לשחק. ואז באיזשהו שלב אני רואה את ההסכם הזה ואז מציעים לי להיות... שלא סיכמנו שאנחנו, לא חתמנו עליו ולא הרשנו להם להציג את המסמך הזה או לתת אותו, ז"א שזה לא בהסכמה איתנו, ואני מחליט, אחרי שמבקשים ממני שם להיות עד אני מסכים" ואז נשאל העד מה הקשר בין ההסכם לבין הסכמתו והוא אומר "ההסכם הזה, אם הייתי מסכים לעזור להם להלבין את הכספים האלה או לרכב על ההפסדים האלה אז הייתי לוקח אחריות. לא הסכמתי. הם שמו אותו שם. דני לא נמצא בתאריך הזה בארץ".
העד נשאל מה הקשר בין זה שהוא ראה את ההסכם הזה לבין זה שהוא הסכים להיות עד מדינה והוא משיב "זה הטריגר שהסכמתי להעיד..." והעד נשאל שוב מדוע זה הטריגר "כי הרגשתי שהם מנסים לדפוק אותנו אז יש לנו לגיטימציה לדפוק אותם" העד נשאל האם מזה שהוא ראה את ההסכם הוא הגיע למסקנה זו, והוא מסביר "כי לא הרשיתי להם להציג את ההסכם הזה, לא חתמנו על ההסכם... לא הסכמנו לעשות את הדבר הזה" (ר' פרו' עמ' 5038, 5039).