--- סוף עמוד 217 ---
הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.2201 (50.031) מתייחסת לעניין זה, לאור החשיבות הרבה שלו, ובסעיף 12א' להנחיה נכתב: "יש לתעד משא ומתן עם המועמד להיות עד מדינה לקראת הסכם".
החקירה בעניין גיוסו של העד, בוצעה בניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה.
זאת, לא רק בשל אי תיעוד אותה שיחה עלומה, שתוכנה אינו ידוע, ושבוצעה בפרדס או במגרש, אלא גם הואיל ואנו למדים שהיו שיחות נוספות של העד עם חוקריו, במסדרונות, ולא ידוע היכן עוד. שיחות שאינן מתועדות, שיחות אשר בהן מתנהל מעין מו"מ, מעין הצעות מזה ומזה, ביחס לאשר יכול העד ליתן, וביחס למה שיכול הוא לקבל.
העובדה שעד המדינה עושה מאמצים רבים להסתיר את הסיבה האמיתית ואת תוכן אותה שיחה, מעידה על החשיבות בתיעוד האמור, ועל כך שככל הנראה רב הנסתר על הנגלה.
במצב דברים זה, ייתכן שהעד מנסה להסתיר דברים שלא עלו על הכתב, ועלומים מאיתנו דברים שמסר למר ערן מלכה, או שמר ערן מלכה אמר לו. לכל אלו יש חשיבות גדולה לא רק להערכת מהימנותו של עד המדינה, אלא גם לבחינת התהליך כולו של גיוסו, ולהבנה האם הסכם עד המדינה אכן מבטא את העובדות כהווייתן.
אני מוצא כי ההסכם עם עדי המדינה (ת/425), אינו משקף את מצב הדברים כפי שהיה עוד בזמן החתימה של ההסכם, ובנוסף, עולים ספקות באשר לנכונות פרטים נוספים אותם מאשרים עדי המדינה במסגרתו.
כך, לא ברור הכיצד ניתן היה לשלב בהסכם עד המדינה את הדברים הבאים: "והואיל והעדים מצהירים שחלקם בפרשות משני, ואין הם עבריינים עיקריים". (העמוד הראשון להסכם עד המדינה ת/425).
הכיצד ניתן לומר על מעשי עבריינות כה מקיפים של עדי המדינה, כי במעשיהם אין הם מהווים את העבריינים העיקריים, וכי חלקם משני, כאשר זה אשר מבקשים להעמידו לדין, לא נטל חלק כלל וכלל בשתי הפרשות הראשונות בהן מבצעים עדי המדינה את עבירות הגניבה, המרמה, הזיוף ועבירות חמורות נוספות, בתהליכים של גניבות דלק ומכירתם, בהיקפים גדולים מאוד, כשהם המרכזיים והמובילים בשתי פרשות אלו, ומנגד, הנאשם 3 עורך בדיקות ביחס לפרשה שלישית מתוכננת, אשר כלל לא יצאה אל הפועל ואשר גם בה עדי המדינה 1 ו- 2 הם המרכזיים.
--- סוף עמוד 218 ---
ההטבה אשר קיבלו עדי המדינה במסגרת ההסכם שנחתם עימם, מפליגה ביותר, ויוצאים הם פטורים לגמרי, ממכלול המעשים העבריינים הקשים שביצעו, ללא כל ענישה, ואף ללא הגשת כתב אישום כנגדם.