וביחס לפעולתו לאחר מכן, הוא אומר "הוא הוציא להם את המכתב, אני לא הגבתי לעניין הזה באופן פורמלי" (פרו' עמ' 2468 שו' 26, 27).
לסיכום, גרסת מר סיטרמן הינה כי ההחלטה התקבלה ע"י מר בסן ולא על ידו, הוא ידע שזה מוביל לכך, אולם הוא לא ידע מראש על הוצאת המכתב ע"י מר בסן, המכתב אשר מוציא את חברת דנה מהנמל. כמו כן מניח מר סיטרמן כי נערך שימוע.
לגרסתו, הוא לא היה מי שקיבל את ההחלטה על הוצאת חברת דנה מהנמל – לדבריו, למנכ"ל יש שיקול דעת ניהולי, והמנכ"ל קיבל את ההחלטה, והוא לא ידע על כך מראש.
גם אם היתה מתקבלת גרסה זו, הרי שכבר בשלב זה ניתן לראות בעייתיות בהתנהלותו, שכן ההחלטה הזו הינה בניגוד להחלטת הדירקטוריון שהוא עומד בראשו, וגם אם היה שימוע, עדיין, החלטת הדירקטוריון מחייבת שהדירקטוריון יבדוק את העניין, ולא כך נעשה.
ואולם, כפי שעולה מהדברים שיפורטו להלן, ומעדויות שני עדים אחרים, קיים קושי לקבל את גרסתו של מר סיטרמן, על כי הוא לא היה חלק מתהליך הוצאת חברת דנה מהנמל.
עולה כי מר סיטרמן מבקש לצמצם את חלקו במעשה זה, זאת בניגוד לעדויות שני עדים אחרים.
כך מעידה ע.ת. 7 עו"ד ענבר טור שלום בבית המשפט העדה נשאלה אם היתה נוכחת "בתהליך שבו התקבלה החלטה שכזו, ככל שהתקבלה" ותשובתה היא "הייתי נוכחת" (פרו' עמ' 2378 שו' 11-17). ומעידה על קבלת ההחלטה: "היינו בחדר אני, יוסי בסן שהיה ממלא מקום מנכ"ל.. וגדעון סיטרמן שהיה יו"ר דירקטוריון הנמל בזמנו, ושם התקבלה ההחלטה". העדה נשאלת "באותו חדר שבו היו מר יוסי בסן וגדעון סיטרמן?" והיא משיבה "למיטב זכרוני, כן". העדה מאשרת כי המכתב מיום 10.9.13 (ת/240) היה לאחר המפגש שהיא תיארה. (פרו' עמ' 2383 שו' 7-8). לעדה הוצג המסמך ת/240, המכתב מ- 10.9.13 של מר בסן, ולאחר שעיינה בו נשאלה "וזאת ההחלטה שהתקבלה יום קודם למכתב הזה ע"י מר יוסי בסן וגדעון סיטרמן במשרדו של מר סיטרמן בנוכחות גברתי" והיא משיבה "כן".
--- סוף עמוד 235 ---
העדה אומרת שהוציאה חוות דעת – "אני הוצאתי חוות דעת" ואז נשאלה האם חברת דנה סולקה מהנמל לפני או אחרי חוות הדעת והיא משיבה "אני זוכרת שלפני" (פרו' עמ' 2505 שו' 7-10).
ביחס למפגש האמור שלה עם מר סיטרמן ומר יוסי בסן אומרת העדה "אני זוכרת שהם דנו בנושא וכל מה שעלה שהתברר שדנה עושה, כמו שאמרתי על הפעילויות, ודנו בכל המשמעויות של זה. אני זוכרת שאני אמרתי שככל ההחלטה תהיה להפסיק את העבודה של דנה מעכשיו לעכשיו קיימת חשיפה משפטית. יכול להיות שהם יפנו לבית משפט..." (פרו' עמ' 2507 שו' 8-12). בהמשך אומרת העדה "... הזכרתי להם שיש החלטה כזו לדירקטוריון שיש מה שנקרא סדר, נקבעו שלבים לנושא. זה סדר הנושא. והחשיפה המשפטית בקבלת החלטה אחרת היא בעקבות העובדה שיש החלטה.. ולכן הסברתי שקיימת חשיפה משפטית...הצגתי את החשיפה המשפטית עם שני הצדדים האלה והם קיבלו את ההחלטה הזאת" ואז נשאלת העדה "איזו החלטה הם קיבלו" והיא משיבה "להפסיק בכל זאת את העבודה של דנה בנמל" ומוסיפה "הם קיבלו החלטה להפסיק את הפעילות של דנה בחברת הנמל. למעט הפעילות של שמן שהיא לקראת סיום. שאר הפעילויות האחרות שלה חוץ משמן" ואז היא נשאלה האם ההחלטה היתה להפסיק את הפעילות לאלתר היא משיבה "כן. חוץ משמן. כן" העדה נשאלה למשמעות האמירה שהם קיבלו את ההחלטה והאם שניהם יחד קיבלו החלטה זו, והיא משיבה "הם שוחחו על כך". העדה אומרת כי הישיבה המשותפת שלה עם מר בסן ומר סיטרמן היתה יום או יומיים לפני הוצאת המכתב ת/240. העדה נשאלה מה אמר יו"ר הדירקטוריון במפגש זה היא משיבה "הוא חשב שצריך להפסיק את הפעילות שלהם" והוסיפה "הוא אמר שהנתונים שהוא הציג בסן הם מעלים חשש לניגוד עניינים ולכן יש להפסיק את הפעילות שלהם בנמל לדעתו" העדה מוסיפה כי הגיעה לפגישה לאחר שכבר החלה בנוכחות מר סיטרמן ומר בסן. (פרו' עמ' 2507 – 2510). בהמשך אומרת העדה כי בסן "הצטרף לדעתו. וזה מה שעשו". לדבריה של העדה מר בסן אמר באותו מפגש שחברת דנה פועלת בתחומים נוספים ומוסיפה "שמענו את זה פעם ראשונה, שהם חוץ משני נושאים, שני התחומים שהבנו בהם, שהם דנה מטפלת בעוד תחומים בנמל". (פרו' עמ' 2514 שו' 26-29). לטענת העדה אין מדובר בעקיפה של החלטת דירקטוריון, והיא אומרת כי למנכ"ל החברה יש סמכות לפעול כנגד גורמים בחברה. (פרו' עמ' 2517).