בסופו של ההליך, אין בפני ראיה כי הנאשם 1 ביצע "במסגרת תפקידו" פעולה כלשהי ביחס למכירה של החומר אל הנמל.
עדות מנהלת הרכש, אשר חזרה בה מדברים מסוימים שאמרה במשטרה, מעלה כי בירור שנעשה ע"י חברת וועד, שהיתה מקורבת לנאשם 1, נעשה ביחס לחומר אחר, אשר לא היה חומר מתחרה לחומר שנמכר כאמור, זאת ועוד, עולה כי הפניה האמורה היתה רק לאחר שהפרשה עלתה והתבררה, ולמעשה כבר לאחר סיום ההתקשרויות, ולא במטרה הקשורה לביצוע מכירה, אלא לבדיקה בדיעבד של פעילות שנעשתה לגבי חומר אחר, שנמכר באמצעות ספק יחיד, ובמחיר גבוה הרבה יותר.
עדות מנהלת מחלקת הרכש, כללה טענות שלה שבאו כנגד דברים שאמרה במשטרה, וכך גם עדות הגב' לוגסי.
--- סוף עמוד 38 ---
אני מוצא לנכון להעדיף את עדויות שתיהן, בבית המשפט.
אשר לנאשם 2, אין כל ראיה הקושרת אותו למכירת החומר כאמור, או להימנעותו מביצוע פעולה בה הוא מחוייב.
הנאשם 2 בהתייחס לפעולה שביצע בקשר לחומר אחר, אשר מחירו היה גבוה הרבה יותר, ביצע פעולה זו כדין, במסגרת תפקידו, והניסיון לייחס לו עקב כך רצון לעזור לנאשם 1 או לחומר שחברתו מייצרת, חסר בסיס ראייתי. בנוסף, הניסיון לייחס לנאשם 2 פעולה שכביכול חריגה להתנהלותו הרגילה, אינו מתיישב עם ראיות שבאו בפני כי כך נהג נאשם 2 בכמה פעמים נוספות בקשר לעניינים אחרים.
23. העדים הרלוונטיים לאישום זה הם: ע.ת. 30, שהקים את חברת קליר, ע.ת. 45 מר ברוך רונן שעימו הוקמה החברה, כאשר מי שנרשמו כבעלים בחברת קליר הם ע.ת. 45, ורעייתו של ע.ת. 30, היא ע.ת. 29. ע.ת. 35 מר אלברט בן הרוש, עובד בנמל שפעל לקבלת הצעות מחיר ואישורן, ע.ת. 36 גב' מיכל לוגסי, שהייתה חברה בועד ופנתה בשלב מסוים למנהלת מחלקת הרכש, הגב' ענת ברק, ע.ת. 34 שהייתה ראש מדור רכש בנמל בזמנים הרלוונטיים, ע.ת. 42 מר עופר צורף, בזמנים הרלוונטיים עבד בחברת זוקו – שיווק והפצה, חברה שפעלה מול הנמל במכירת חומרים שונים וגם היא הגישה הצעות ביחס לאותו חומר שהציעה קליר, ע.ת. 28 מר אבי חסן, כן העידו נאשם 1 ונאשם 2, ביחס לנטען כנגדם בפרשה זו.
ביחס לעצם ההתקשרות בין החברות הופס וקליר, מבקשים באי כוח המאשימה להסתמך על הודעתו של ע.ת. 30 במשטרה (ת/365) ומבקשים שלא לקבל את דבריו של ע.ת. 45, מר רונן ברוך, במסגרת שלוש הודעותיו במשטרה, אשר הוגשו בהסכמה. בסיכומים טוענים באי כוח המאשימה כי הגשת הודעות העד רונן ברוך הייתה בכפוף לשמירת הזכות לטעון פלגינן דיבורא, ביחס לאמור בהודעות, ונטען כי אין לקבל את גרסתו בהודעות אשר אין בה אמת.