הנאשם 1 מוסיף כי הופס מייצרת "40, 50, 60 מוצרים".
ביחס לנטען לגבי התעניינותו הוא אומר את הדברים הבאים:
"בחיים אני לא התעניינתי לא בהצעות מחיר ולא בשום דבר, זה לא עניין אותי, מבחינתי קליר קנו את החומר שימכרו באיזה מחיר שהום רוצים, הדבר היחידי שאני התעניינתי, וזה היה אחרי שהתפוצצה הפרשה, רק אחרי שהתפוצצה הפרשה בעקבות כל הפרסומים, והכתבה בערוץ 2, שאני הפרתי נהלים, ואני עזרתי לקליר לקבל העדפה למכור חומר, הדבר היחידי שהתעניינתי זה איזה מחירים קליר קיבלה ואיזה מחירים זוהר דליה שזה החומר המקביל קיבל, כדי לראות על מה מדברים..." (פרו' עמ' 5484 שו' 10-16).
ביחס לבדיקה שנערכה לאחר הפרסום הראשון, והאישור להמשיך לפעול כאמור, הוא מעיד כדלקמן:
--- סוף עמוד 57 ---
"ביולי 2012 הדירקטוריון הודיע לי, הודיע לפני כן לי בשיחה בארבע עיניים עם היו"ר שהוא אמר לי, אלון אני שמח להגיד לך שבדקנו הכל, אין ניגוד עניינים, יש דיווח על דירקטוריון שהוגש או שנגיש, אני לא יודע, שהכל בסדר אין מניעה, יודעים שקליר קונה את החומרים מהופס, יודעים הכל אף אחד לא אמר לי שום דבר, אם היה מה להגיד אז הם היו צריכים לבוא להגיד לי.." (פרו' עמ' 5484 שו' 23 – 28). והוא חוזר על הדברים בהמשך "...וקיבלתי בשורה לקראת הדיווח שהיה ביוני 2012 אם אני לא טועה, מגדעון סוטרמן שקרא לי אליו ללשכה, ואמר לי אלון אני שמח לבשר לך עשינו בדיקות, הכל בסדר אנחנו לא רואים שום בעיה" (פרו' עמ' 5486 שו' 25-27).
הנאשם 1 נשאל אם במשך השנה שלאחר שהסתיימה הבדיקה ונמצא העדר ניגוד עניינים, בא אליו מישהו בטענה והוא משיב בשלילה.
את הטענה בכתב האישום, על כי היתה מתכונת קבועה של הפרש 10% בין המחיר בו קליר קונה את החומרים מהופס ובין המחיר של המכירה מקליר לנמל, מכחיש הנאשם 1 מכל וכל (פרו' עמ' 5490 שו' 22 ועמ' 5491 שו' 1-4), גם תוך הפניה לדבריו של העד רונן ברוך.
בהמשך אומר הוא: "התעניינתי, זה שני הדברים שביקשתי, זה מחיר כמה כל אחד ואתה יודע אני ראיתי שזוהר דליה קיבלה פי שתיים כסף יותר מקליר, פי שתיים" (פרו' עמ' 5485 שו' 1-2). הנאשם 1 נשאל בהמשך מתי ראה זאת, ומשיב - אחרי שהתפרסמו הכתבות.
בהמשך מעיד הוא כי לאחר פרסום הכתבה ביוני 2016, התקבלה ההחלטה להפסיק את העבודה עם חברת קליר, ומאז חברת קליר לא מכרה עוד לנמל (פרו' 5485 שו' 10 -12 ושו' 24).
ביחס לגב' מיכל לוגסי ולפנייתה אל ענת ברק, מעיד הנאשם 1 כי הוא והגב' לוגסי היו קרובים, וגם משפחותיהם בחברות, וחוזר על כך שהוא התעניין בשני דברים, האחד מהו הנוהל, והשני כמה כספים חברת זוהר דליה, אשר לה היה חומר ניקוי אחר, אשר כאמור סופק על ידה כספק יחיד, וקליר קיבלו: